מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1962, בבית חולים מאיר בכפר סבא, בת רביעית להוריי, אבי קרא לי ישראלה, שם ששמע מישהו קורא מעל הפיגומים בבניין בו עבד.

גדלתי בגבעת שמואל, במשפחה בה היו 8 ילדים, בבית בן ארבעה חדרים, חמש הבנות ישנו בחדר אחד ושלושת הבנים ישנו בחדר שני. בלילות ישנו כולם ביחד מספרים אחת לשניה חוויות מהביה"ס. זה היה בית שתמיד ריח של תבשילים יצא ממנו.

היינו משחקים הרבה ברחוב, משחקים כמו: הקפות, שבע אבנים, מחניים, דודס, גומי וחבל.

בגיל 5, פרצה מלחמת ששת הימים ומה שזכור לי זה אזעקה שהייתה ורצנו למקלטים שהיו בביה"ס ממול, אחותי, הגדולה ממני, נפלה בדרך ושברה את השן הקדמית ונשארה ככה שנים רבות.

בגיל 11, פרצה מלחמת יום כיפור וזכור לי שבמהלך הצום, התחילו לצוץ סיפורים על מלחמה וראינו מטוסים בשמיים בצאת הצום, הדלקנו את הרדיו ושמענו שפרצה מלחמה.

בכיתה ז' עברתי ללמוד בפנימייה "כפר בתיה", ברעננה. בהתחלה היה לי קשה להיות רחוקה מהבית, התגעגעתי להורים, לאחים ולריחות התבשילים של אמא. במשך הזמן, התרגלתי ונהניתי מהלימודים, מהחברים ומהווי החברה.

האוכל של אמא

אמא היתה מבשלת אוכל הכי טעים בעולם! אמא נולדה בטוניס, שם מסורת האוכל מפוארת, הקוסקוס, הקציצות, הדגים, הסלטים וכל השאר הפיצו ריח בכל השכונה.

קרוב לבית היה בית כנסת שאבא היה בין מקימיו. הוא הקדיש את זמנו הפנוי לבנייה ותחזוקה של בית הכנסת. אבא עבד בבניין, היה בין מקימי שכונות באזור בקעת אונו. אמא הייתה עקרת בית וטיפלה בנו, מהבוקר עד הערב.

ביום שישי היינו אוכלים קוסקוס בצהריים ואז עוזרים לאמא בניקיון ובהכנות לקראת שבת. כמובן שהיו מריבות מי יעשה מה. לאחר שהכל היה מוכן, התקלחנו ולבשנו בגדי שבת. הדלקנו נרות שבת עם אמא, לקחנו גרעינים והלכנו עם אבא לבית הכנסת. כשחזרנו, שרנו 'שלום עליכם', עשינו קידוש ואכלנו ארוחה מפוארת.

בהמשך החיים, התחתנתי עם אלי ונולדו לי 6 ילדים.

אביה, היא נכדתי הבכורה, מבתי שלי. יש לי עוד 7 נכדים, כן יירבו.

גם אחיי ואחיותיי נישאו והתפזרו ברחבי הארץ. לצערי 2 אחים לא שרדו ומתו ממחלות שונות. גם הוריי נפטרו בשנים האחרונות.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.