מאגר סיפורי מורשת

בס"ד.

רקע – הקהילה היהודית בקזבלנקה

"הקהילה היהודית בקזבלנקה, אשר בשנות הארבעים של המאה העשרים הפכה לגדולה ביותר מבין קהילות יהודי מרוקו והמגרב, השפיעה רבות על פיתוח המסחר בעיר. עד לשנת 1956 היו בה כ-100,000 יהודים שחלקם הגדול התגורר במלאח, הרובע היהודי העתיק. בקהילה היו שינויים תכופים כיאה לכרך הגדול הרצוף שינויי שיפור והתרחבות. בגלל תפקידה כבירה כלכלית ומסחרית, לאחר התבססות השלטון הצרפתי, הפכה העיר יעד להגירה מכל חבלי הארץ". (ויקיפדיה)

שמי חנה (אנט) עזרן, נולדתי בקזבלנקה, עיר גדולה במרוקו בשנת 1945. נולדתי להורי מזל ויחיא זוויגי. עלינו לארץ בשנת 1951

אנחנו במשפחה, תשעה אחים ואחיות והתגוררנו כולנו בבית ובו חדר וחצי. אימי הייתה מבשלת במטבח קטן מאוד בתוך הבית, היינו מתקלחים במקלחות ציבוריות ואת הכביסה היינו מכבסים בידיים.

גדלתי בשכונה יהודית, שמרנו שבת ואבא והאחים הלכו לבית הכנסת ונהגנו לערוך קידוש ולאכול מטעמים מיוחדים לשבת. בקרבת  הבית בשכונה בה גדלתי היה בית כנסת לשם אבא והאחים היו הולכים להתפלל.

 המנורה בבית הכנסת בקזבלנקה

המטבח בבית התבסס על אוכל מרוקאי. ביום שבת היינו אוכלים חמין מרוקאי. אני לא נשלחתי ללמוד בבית ספר, ונשארתי לעזור בעבודות הבית. הבית שלנו היה בית חם ואוהב, הקשר בין הילדים להורים היה קשר קרוב, היינו תמיד כל המשפחה ביחד ותמיד היינו האחד בשביל השנייה.

שבוע טוב – בוסתן ספרדי, בית כנסת בית אל קזבלנקה מרוקו

הזוית האישית

אנט: אומנם גרנו בצפיפות במרוקו, אבל בגלל הקשר הקרוב והקשר הטוב לא הרגשנו את הצפיפות.