מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בירושלים בדרך למדינה

אני ועלמה
חוגגים ביום הכרזת העצמאות
נערים ירושלמים בונים משוריין

נערים ירושלמים בונים משוריין

שמי ג'קי (יעקב) ברוך. נולדתי  בירושלים בשנת 1932 בבית בנחלת שבעה. הבית היה של סבי שלום בכור ג'יניאו. המשפחה בארץ כבר משנת 1800. למדתי בבית הספר אליאנס שבירושלים, המשכתי בלימודים בבית הספר עמל ולאחר מכן למדתי הנדסת מכונות בטכניון שבחיפה.

בליל כ"ט בנובמבר יצאתי עם ההמונים לרחובות ירושלים, הייתה שמחה גדולה עד שעות הבוקר, טיפסנו על משוריינים של הבריטים, הנפנו דגלים ורקדנו.

באותו הזמן למדתי בכתה י' בבית הספר המקצועי "עמל" בשכונת הבוכרים שבירושלים. בימים שלאחר ליל השמחה התחלנו להתכונן להתקפות מצד הערבים. בבית הספר עבדנו בתיקון כלי-נשק ישנים, הכנו בקבוקי תבערה וגם קיבלנו מחברת התחבורה "המקשר" אוטובוס "ערום" ובנינו עליו שריון מלוחות פלדה. הפכנו אותו לאוטובוס משוריין עם חרכים לירי, אוטובוסים אלו השתתפו באבטחת הדרך לירושלים. עבדנו בבניית המשוריין סביב השעון בחצר בית הספר. משכונת שייך ג'ראח שהייתה בידי הערבים ירו עלינו מידי פעם. השלד של האוטובוס המשוריין הונח בתום המלחמה בשער הגיא בדרך לירושלים.

באחד הבקרים בדרך לבית הספר שמענו פיצוץ חזק. בבית הספר חיכתה לנו משאית שהסיעה אותנו לרחוב בן יהודה לעזור בפעולות ההצלה. עבדנו שם שעות ארוכות בתוך הזוועות, עד שהעבירו אותנו לשמירה היקפית, אחרי שהאזרחים ברחוב ביקשו להרחיק את "הילדים".

ביום אחר התארגנה ליד בית הספר שיירה שיצאה להר הצופים. ביחד עם כמה חברים מהכיתה יצאנו לפגוש את אביו של אחד החברים שהיה נהג אוטובוס בשיירה. השיירה הותקפה בשכונת שייך ג'ראח ורבים מנוסעי השיירה נהרגו וביניהם אביו של חברינו. אנחנו עלינו על גג בית הספר לצפות בקרב. כעבור זמן מה גייסו אותנו ל"הגנה". עסקנו בבניית ביצורים נגד רכב משוריין. מספר מחבריי נהרגו בעבודות אלה מצליפות ומהפגזות מהצד הערבי. בתום הקרבות הקשים שוחררנו מגיוס חלקי בצה"ל וחזרנו להשלים את הלימודים בבית הספר.

באב אל וואד יפה ירקוני

הזוית האישית

אנחנו נהנינו מאוד מהתכנית הקשר הרב דורי ואנו מצטערים שזה נגמר.

מילון

חרך
פתח צר, חריץ

ציטוטים

”בצידי הדרך מוטלים מתינו, שלד הברזל מוטל כמו רעי. מתוך השיר "באב אל וואד".“

הקשר הרב דורי