מאגר סיפורי מורשת

לאמא שלי קראו רנה, לאבא שלי קראו ז'אן ולאחי הגדול קראו אדריאן זלקוביץ'. גדלתי בבוקרשט (עיר הבירה של רומניה). הייתה לי ילדות רגילה. ב-1957 ביקשתי לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1959התחתנתי, בעלי קיבל אישור לעלות לארץ ישראל ואני נשארתי לבד ברומניה. הייתי בחודש השישי להריון הראשון שלי.

אחרי כשנה איבדתי את הילד וקיבלתי אישור לעלות לארץ ישראל. נסעתי ברכבת וכשהגעתי לגבול של רומניה משמר הגבול לקחו לי את כל התכשיטים. בין התכשיטים שלקחו לי היו העגילים שעברו אצלנו במשפחה מדור לדור (בתקווה שימשיכו) ומאז אני לא שמה עגילים.

 כשהגעתי ארצה בעלי עבד בנתניה במפעל תרופות.

בשנת 1961הגענו לבית בלי כלום. מה שהיה שם זה מיטת ברזל, ארגז מרומניה, מזרון ורדיו. בישלתי על הארגז עם פתיליה והרוח כל הזמן הגיעה כיבתה את הפתילייה והייתי מיואשת.

עד שנת 1964עברנו מבית לבית בשכירות ולאט לאט קנינו בית נורמלי והצלחנו להתקדם.