מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1942 וכיום אני בת 76. יש לי 4 ילדים, 12 נכדים, ו-4 נינים.  נולדתי במצרים באלכסנדריה. אלכסנדריה היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה. היא שוכנת על חוף הים התיכון, סמוך לשפך הזרוע המערבית של דלתת הנילוס, וכ-208 ק"מ צפון-מערבית מקהיר (ויקיפדיה)

המאכל האהוב עלי בילדותי הוא במיה מכיוון שאמא שלי הייתה מכינה הרבה במיה במצרים, לדעתי המאכל שאני מכינה הכי טוב הוא "סופריקו".

כיום הבילוי האהוב עלי הוא קניות והתחביב שלי הוא לשמוע מוזיקה משנות ה-70 וה-60 .

אני "חברה של כולם" במועדון היום "מולדת" שבו אני מתארחת מידי יום, ובעלי החיים האהובים עלי הם חתול וכלב שאני רואה אותם מידי יום בדרך למועדון היום.

הארצות שבהם ביקרתי הן מצריים – היא ארץ מולדתי, ויוון ששם ביקרתי בדרך לישראל.

תחנות הרדיו האהובות עלי הן 25 ביס ורשת ג'. סוג הספרים האהובים עלי הם סיפרי קומדיה. אני עושה במשך כל בוקר התעמלות, אני לא משתמשת במחשב כלל.

פסח במצרים

אני חושבת שסדר הפסח במצרים היה "נחמד" אבל לא כמו בארץ ישראל כי בישראל יש שפע פאר והנאה בליל הסדר

פלורי מספרת גם, שהיו סוחרים שמכרו מצות, כלים ואוכל שכולם כשרים לפסח. במשפחתי השתמשנו בהרבה מלח בשביל לשמר את האוכל שלנו אבל בשביל להשיג

אותו היינו צריכים לקנות בגושים ולפורר בידיים.

ירושלים בשבילי

השיר "שבחי ירושלים" בשבילי הוא עושה לי רק טוב ובזכותו אני חושבת על ירושלים והחיילים שמגינים עליה וגם עלינו וגם על אלה שמתו בשבילה.

הביקור הראשון שלי בירושלים היה ב1967 מייד אחרי מלחמת ששת הימים.

שבועות במצרים ובישראל

היינו אוכלים במצרים אך ורק מאכלי חלב בלי שום מאכל אחר לא כמו היום ש"פורשים" לבשר. שבועות בישראל אני לא עושה אף פעם בבית, תמיד אצל הילדים שלי ומכינים המון מאכלים מרוקאים טעימים, כמו דג או קציצות בשר.

בעלי שאול

בעלי היה איש פעלתן בקהילה היה אוהב ומאוד היה קשור לילדינו וגם אהב לעשן, עד שיום אחד הרופא אמר לי שאם ימשיך לעשן הוא ימות. בעלי הפסיק לעשן וילדי איימו עליו שיקחו ממנו אותי ולא יתקשרו איתו יותר. הזכרון החזק ביותר שלי איתו, הוא שתמיד הייתה בינינו אהבה ואחדות. גם אם היינו רבים היינו שוכחים תוך כמה דקות. בעלי שירת בצבא בחיל רגלים והשתתף במלחמת ששת הימים וגם במלחמת יום כיפור.

לסיום אני מאחלת לכם רק בריאות וטוב

הזוית האישית