מאגר סיפורי מורשת

שמי אלי בלסיאנו, נולדתי בישראל בשנת 1948 בשכונת חליסה בחיפה. משפחתי עלתה לישראל מלבנון בשנת 1944. לאבי היה פספורט ולכן הוא עלה ברכבת שיצאה מלבנון לחיפה. אמי הוברחה לארץ עם ארבעה ילדים בסוס ועגלה ע"י מדריך מקומי ערבי שהוביל אותם.

לאחר שלושה שבועות של הליכה בהרים, הם הגיעו לראש הנקרה ושם הם התאחדו עם המשפחה ויחד נסעו ליישוב אלרואי. לאחר זמן מה, התמקמה המשפחה בחיפה. בישראל נולדנו רק אני ואחי והיינו למשפחה מרובת ילדים של שבעה אחים, כשאני הקטן מביניהם. בילדותי למדתי בבית ספר "צפרירים" בחיפה, מכיתה א' עד כיתה ח' ולאחר מכן עברתי לבית ספר מקצועי "אורט קריית חיים" שם למדתי במגמת נגרות.

שירות צבאי

בגיל 18 התגייסתי לצה"ל ועברתי טירונות בהצלחה בחיל הנדסה. בתום השירות הסדיר עבדתי בתור מפעיל ציוד מכני כבד ולאחר מכן התחתנתי עם רחל בלסיאנו ונולדו לנו שלושה ילדים לימור, שרון וצחי.

לימור בתי הבכורה נולדה במהלך מלחמת יום הכיפורים, בדיוק באותו הזמן הייתי במילואים לתקופה של שישה חודשים. במהלך המלחמה, הגענו לתעלת סואץ, אני הגעתי עם טרקטור ונאמר לי לחפור תעלות לנגמ"שים. מצד שני של התעלה היה כוח מצרי ולכן חפרנו תעלות רק בשעות הלילה כדי שלא תהיה תאורה ושלא יראו אותנו. הדרך מחיפה עד לתעלת סואץ נערכה כשמונה שעות עם הפסקה לאוכל בבסיס רפידים.

מלחמת לבנון הראשונה

במלחמת לבנון הראשונה גויסתי למילואים לתקופה לא ידועה.

הכניסה ללבנון הייתה עם סייר בדואי שהכיר את המקום עד ביירות (בירת לבנון). לאחר שלושה ימים, חנינו בחניון לילה בפאתי העיר צידון, בתוך בית קברות מוסלמי. לפנות בוקר עם האור הראשון, פגשתי שומר בבית הקברות שהוא גר במקום והתפתחה בינינו שיחה. סיפרתי לו שההורים שלי נולדו בצידון ואם הוא יודע איפה נמצא האזור שבו קבורים יהודים. השומר הוביל אותי לאזור שבו היו קבורים יהודים וכך מצאנו את הקבר של סבא שלי.

הקבר של סבי

צילמנו את הקבר וביקשנו להעלות את העצמות לארץ אך לצערי הרב, הרבנות התנגדה. למחרת, המשכנו עם כל הגדוד ל"פאתי בירות" לחניון הלילה ולאחר 90 ימים השתחררתי הביתה.

אני מצולם ליד הקבר של סבא שלי שנמצא בלבנון

הזוית האישית

עידו ואביב: החוויה שלנו בתכנית הקשר רב דורי הייתה מעניינת, כיפית, חוויתית ומלמדת. אהבנו מאוד את הסיור לבית התפוצות ושמחנו להיות חלק מהתכנית עם אלי.

אלי: שמחתי לשבת עם שני הילדים המקסימים, הם היו צמאים לשמוע את החוויות שעברתי. אני מאחל להם הצלחה בהמשך הלימודים.