מאגר סיפורי מורשת

שמי רוחלה אמיתי, אני סבתא של אורי ואימא של עינב, אימא של אורי.

הורי אריה ואביבה ניב, עלו לארץ מפולין הכירו בהכשרה בגרוכוב שבורשה. משפחתו של אבי כולה שמנו עשרה ילדים והוריו עלו לארץ לפני המלחמה. הוריה של אימי ושלושת אחייה נספו בשואה.

הורי עלו בשנת 1930 לקיבוץ גשר שבשנת 1934 עברו לאדמות דלהמייה היא אשדות יעקב, בה נולדתי אחות למירלה ואבנר(ז"ל). בשנת 1944 במהלך מלחמת השחרור ילדי הקיבוץ פונו לחיפה לארבעה חודשים. בשנת 1951 הקיבוץ היפה והגדול התפלג לשני קיבוצים, איחוד ומאוחד. אני גדלתי באיחוד. ילדותי בקיבוץ השיתופי עם הלינה המשותפת הייתה מאושרת. בצבא שירתתי בח"א בבקרה, אחרי הצבא הייתי בשנת שירות בקיבוץ יפתח, ואחרי זה חזרתי לאשדות והתחתנתי עם בושניק(יצחק), והקמנו את משפחתנו שמונה חמישה ילדים: רן,אריק,עינב (אימא של אורי), אפרת וענבל.

אני נולדתי באשדות יעקב שבעמק הירדן, ואני בחרתי לספר לאורי על נהריים. בנהריים פנחס רוטנברג החליט להקים מפעל חשמל הידרואלקטרי כי עוברים במקום שני נהרות, נהר הירדן במערב והירמוך במזרח והמקום התאים. בשנת 1927 הוא התחיל לבנות את המפעל שהיה מאוד גדול לאותו הזמן. בשנת 1932 נחנך המפעל והתחיל לעבוד. לרוטנברג היה חשוב שעבודת הבנייה תעשה על ידי פועלים עבריים ולכן, חברים מאשדות עבדו בהקמת המפעל. המפעל עבד עד ערב הכרזת המדינה  בשנת 1948 כי כוחות עיראקים פלשו למפעל וסגרו אותו. בהסכם שביתת הנשק בשנת 1949 נקבע שהמפעל וחצי מהאגם עוברים לירדן והאי נשאר בידינו . בשנת 1992 היה שיטפון גדול בירמוך. המונים באו לראות את השיטפון ואז החליטו להפוך את המקום לאתר תיירות וביקשו ממני לעבוד בו.

תמונה משפחתית

בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בינינו לבין הירדנים, ואנחנו הורשנו להיכנס לאי לסיורים לראות את מפעל החשמל. ההסכם עם הירדנים נחתם לעשרים וחמש שנים. השנה בחודש נובמבר הסתיים ההסכם ובצער רב נפרדנו מאי השלום. אנחנו עדין עורכים סיורים בשביל הסכרים ובתצפית מיכל שממנה רואים את מפעל החשמל.

בתור ילדה תעלת האפס שהביאה מים מהירדן לאגם שמשה לנו כבריכה והיינו הולכים לשחות בה. בארבעה החודשים האחרונים לפני שהחזרנו את האי לירדנים נכנסנו לביקורים גם במפעל החשמל למרות שהוא בשטח הירדני.

הזוית האישית

סבתא רוחיק: היה לי כיף גדול להיפגש עם אורי נכדי הבכור, להכיר את בית הספר שלו, את מורתו ניצה ולספר לו על ילדותי. זו הייתה עבורי בהזדמנות לשתול בו קצת ציונות. לך אורי יקירי, אני מאחלת שתמשיך ללמוד ולהחכים, שתהיה אדם נאמן לעצמך ולחברה שסובבת אותך. בן אהוב, אח נהדר ונכד מקסים עם לב ענק. חיים טובים ושמחים נכד אהוב.

הנכד אורי: אני למדתי הרבה מסבתא שלי. איך היה פעם, איך הקיבוץ התפלג, ועל תחנת החשמל. היה לי ממש כיף איתה. סבתא שיהיו לך חיים טובים ושתהני מהם אוהב אורי.