מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תנועת הנוער הציונית במחתרת במרוקו

אני ויוסי סבתא וסבא של תומר
בצעירותי
פולט מצטרפת בהתנדבות לעזור לבעלה בפעילות הציונית במחתרת במרוקו

נולדתי בעיר מקנס שבמרוקו, בשנת 1941. אמי סיפרה לי שזה היה בחג החנוכה, בתקופה בה ירדו גשמים עזים והיו שטפונות מים ב"מלאח" – האיזור של הקהילה היהודית בו גרנו. בילדותי למדתי בבית הספר אליאנס לבנות  ובהמשך עברתי ללמוד בבית הספר התיכון "ללה אמינה" על שם בת המלך של מוחמד החמישי.

תנועת דרור

בשנת 1956, כשהייתי כבת 15 הצטרפתי לתנועת הנוער "דרור" של  הקיבוץ המאוחד, שם פגשתי את יוסי, שהיה ציוני פעיל. יוסי הצטרף לתנועה כבר בשנת 1954 הוא נבחר לראש קבוצה. בשנת 1955 החלו לפעול במקנס תנועות נוער ציוניות עם מדריכים מארץ ישראל, שלימדו את החניכים קצת עברית, ידיעת הארץ ובעיקר סיפרו על החיים המשותפים בקיבוצים של תנועת הדרור של הקיבוץ המאוחד. אני הצטרפתי לתנועה כאמור, בשנת 1956 ושם פגשתי את יוסי. בשנה האחרונה ללימודי בבית הספר התיכון, החלטנו להתחתן ולעלות ארצה, לארץ ישראל.

יוסי ואני ביום חתונתנו

תמונה 1

מאחר ויוסי בעלי, היה פעיל עלייה במחתרת הציונית במרוקו, החלטתי להתנדב ולעזור לו במילוי תפקידו החשוב – הוצאת יהודי מרוקו והעברתם לארץ ישראל!!!

פעילי העלייה של סניף דרור במקנס בחתונתנו 

תמונה 2

יוסי, בעלי עסק בעלייה הבלתי לגלית ממרוקו משנת 1956 עד שנת 1961, שנת עלייתנו לארץ. על סיפור מבצעי העלאת בני הנוער ממרוקו לישראל תוכלו לקרוא בהרחבה בתיעוד סיפורו של בעלי יוסי סקביני: "פעילות נועזת במחתרת במרוקו"

החיים בארץ – חלומות מתגשמים

את בתנו הבכורה, עפרה, ילדתי בתאריך 11.08.1961 בירושלים בבית חולים הדסה. בארץ נולדו ארבעת ילדינו:  הבכורה עפרה, מורה במקצועה, התחתנה עם משה בחיר לבה התימני, והם הורים לבתם נוי שכבר אחרי שירות צבאי ולומדת מדעי המוח, באוניברסיטת בר-אילן. בתנו השנייה, לאה, נישאה אחרי השירות הצבאי והיא אם לשלוש בנות: הבכורה ענבל נשואה ואם לנינתנו הראשונה ליה.

תמונה משפחתית – בבריתה של לייה, נינתנו הראשונה מנכדתנו ענבל

תמונה 3
הבת השנייה דניאל, שסיימה את השירות לאומי, והבת השלישית מסיימת לימודיה בתיכון בנתניה. בתנו השלישית, דורית היא ד"ר לכימיה, מדענית בחברת כי"ל בתמ"י במפרץ חיפה, נשואה לעופר מורה לנהיגה ואם לשתי בנות: עדן ואופיר, ובן אחד נכדנו תומר.

יוסי ואני בבר המצווה של נכדנו תומר

תמונה 4

בננו אברהם (על שם אביו של בעלי, יוסי). אבי, תכול העיניים, אחרי קריירה של כדורגלן מצטיין בקבוצת הכדורגל של מכבי נתניה.

אני ויוסי מתגוררים בנתניה. יוסי, בעלי הוא גמלאי של משטרת ישראל, בה שרת 30 שנות שירות. אני עבדתי במפעל היהלומים בתקופת הזוהר, כשנתניה נקראה גם עיר היהלומים, עבדתי שם עד פרישתי לגמלאות.

חלומנו לעלות ממרוקו לישראל התגשם, בנינו פה בארץ את ביתנו ואת משפחתנו האהובה!

הזוית האישית

פולט: יוסי בעלי השתתף במפגשי תכנית הקשר הרב דורי עם נכדנו תומר. סיפור "פעילות נועזת במחתרת במרוקו", תועד וניתן לקרוא בקישור. סיפורו זכה להדים רבים והוצג בכנס של תכנית הקשר הרב דורי. נהננו  מאוד מהכנס ומהביקור בבית התפוצות. אני שמחה שהתאפשר לי לתעד את סיפורי וגאה מאוד בפעילותו הנועזת של יוסי, בעלי. בימים אלו של חידוש היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו ובדרך להסכם שלום חשוב לתעד ולשמר את מורשתנו למען הדורות הבאים.

מילון

קהילה יהודית במקנס
באמצע שנות ה-20 הוקם המלאח החדש ממערב לקודמו, והוא התאפיין ברחובות רחבים וישרים ובבתי מידות. ברובע זה הוקם בית הכנסת של רבי יהושע ב-1926 וב-1930 נפתח בו תלמוד תורה. הרובע הוקף בחומה ושעריו ננעלו מידי לילה, כלקח מהפרעות שהתרחשו בעיר בעשור הקודם. ברשות הקהילה היו שני בתי קברות - בית הקברות ישן במלאח הישן ובית הקברות חדש בקצהו המערבי של המלאח החדש, והיא הפעילה את המוסדות היהודיים המקובלים. הקהילה החלה להצטמצם עם הגירת יהודי העיר מחוץ למרוקו במהלך המאה ה-20, והתחסלה כמעט לחלוטין לאחר שמרוקו זכתה לעצמאותה ב-1956. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מטרתנו הייתה להוציא כמה שיותר יהודים ממרוקו לישראל“

הקשר הרב דורי