מאגר סיפורי מורשת

יודה גואטה נולד בשנת 1936 בלוב בעיר ביפארן. הוא עלה לארץ השנת 1950. יודה גואטה משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם התלמידות: יעל גואטה ונעה חדד. התכנית מתקיימת השנה בשיתוף מרכז יום לקשיש באבן שמואל.

יודה מספר:

"נולדתי ביפרן שבלוב בשנת 1936. ביפרן לא היו מים והייתה שממה, אם היו רוצים לשתות או להשתמש במים לכל מיני צרכים היה צריך ללכת בדרך ארוכה עד למקום הבאר. שם שאבנו מים מילאנו כדים וכלים במים ואז היה צריך לעשות את כל הדרך בחזרה עם המים ששאבנו !

היה לנו מאוד קשה לחיות שם, יפרן הייתה יישוב קטן בלוב עם כ-150 יהודים. לא היו שם חנויות וגם לא היה הרבה אוכל. ירקות גידלנו לבד בשדה, את החלב חלבנו מהפרה והכנו בעצמנו גבינות. נעליים ובגדים תפרנו בעצמנו. לא היו לנו משחקים, כילדים המשחקים שלנו היו כדור מסמרטוטים ישנים שהיו בבית. בבית הינו ישנים כל הבנות על מזרון לחוד וכל הבנים על מזרון לחוד. ביפרן היו הרבה ערבים חלקם עזרו לנו והתנהגו אלינו כמו שכנים וחלקם התעללו בנו והציקו לנו".

סיפור עצוב מילדותו

"אבי נפטר כשהייתי בגיל שנתיים-שלוש והינו במשפחה בת שמונה נפשות. אמי גידלה אותנו והיה באותה תקופה קשה מאוד לגדל שמונה ילדים לבד, ללא מוצרים של חשמל כמו שיש היום. את הכביסה היו מכבסים במעיין הרחוק מהבית. לפעמים הערבים שהתעללו בנו היו רואים אותנו ליד המעיין והיו מגרשים אותנו משם".

לימוד תורה במרכז היום לקשיש באבן שמואל

יודה סיפר לנו, שהבנות בלוב היו מתחתנות בגיל צעיר מאוד מהסיבה שפחדו שהערבים יחטפו אותן ויתחתנו איתן. הבנות היהודיות שבלוב היו מתלבשות כך שהיו מכסות את כל גופן ופניהם והיה להן פתח קטן רק כדי לראות ולנשום וכל זאת בשביל לשמור על הבנות היהודיות שלא ייקחו או יחטפו אותם הערבים.

הזוית האישית

מה אהבתי בתוכנית הקשר הרב דורי?

יעל גואטה: אני שמחה שהשנה השתתפנו בתכנית הזאת וממש נהניתי מהמפגשים ומיום הסיור בבית התפוצות בתל אביב ולמדתי המון ביום זה.

נועה חדד: נהניתי מיום סיור בבית התפוצות ומכל מפגשי התכנית. אני מקווה שנמשיך אותה בשנה הבאה. אהבנו את המשפטים החשובים שיודה אמר: "צריך להסתפק במועט", "לשמוח במה שיש". ו"תמיד להגיד תודה".

קישור לקובץ סיפורו של יודה יעל ונועה העבודה עם יודה 

קליפ מעורבות בקהילה הקשר רב דורי – "מרכז יום לקשיש" שבישוב אבן שמואל