מאגר סיפורי מורשת

סיפור עלייתו של סבא גיורא

העלייה מחנה המעצר בקפריסין

עם סיום מלחמת העולם השנייה, נשלחו הוריו של סבא ע"י שליחים מישראל, לאיטליה, שם רוכזו פליטי שואה לשם הכנתם לעלייה לישראל. בעיירה בשם בארי הכירו הוריו של סבא והתחתנו. כיוון שהבריטים ששלטו אז בישראל, אסרו על כניסת הפליטים לארץ, התארגנו במקום זה, במשך מספר חודשים, קבוצות עולים על מנת לעלות ארצה כמעפילים.

בחודש יולי 1947 עלתה קבוצת מעפילים בהם הוריו של סבא, לאניית מעפילים בשם "שבתאי לוז'ינסקי". אניית המעפילים הפליגה ארצה והגיעה לחוף ניצנים. בחוף המתינו לה חברי קיבוצים מהסביבה שאמורים היו לאסוף אותם בסתר ולהביאם למקומות מבטחים בקיבוצי הסביבה. למזלם הרע, הגיע מידע לגבי אניית המעפילים גם לאזני החיילים הבריטים, אשר המתינו על חוף הים על מנת לתפוס את המעפילים ולגרשם חזרה למקומות מהם הגיעו.

מחנות המעצר בקפריסין

כיוון שאמו של סבא, חיה, הייתה אז בהריון מתקדם, אביו של סבא לא נתן לה לקפוץ למים כדי להימלט מהחיילים הבריטים והוא נשאר על האנייה. החיילים הבריטים עלו על ספינת המעפילים והעבירו אותם למחנה מעצר בעתלית. כעבור מספר שבועות, הועלו אסירי המחנה על ספינת מלחמה בריטית והוגלו לאי קפריסין, שם נכלאו באחד ממחנות המעצר של המעפילים בסמוך לעיר לרנקה.

כעבור מספר שבועות נולד בנם הבכור הוא סבא גיורא בו' תשרי תש"ח (21/09/1947). כיוון שתנאי המעצר במחנה היו קשים למדי, הסכימו הבריטים לאשר להוריו של סבא גיורא לעלות ארצה. סבא גיורא היה בן חודשיים בעת עלייתו לארץ.

סבא גיורא רוכב על סוס עץ שאביו בנה

המשפחה הצעירה שוכנה במחנה עולים "שער העלייה" שבמבואות העיר חיפה. כעבור מספר חודשים הם הגיעו לטבעון שהייתה בראשית הקמתה. סבא גיורא גדל במשך כל חייו בקריית טבעון שם סיים את בית הספר היסודי "נרקיסים" ואת בית הספר התיכון ע"ש גרינברג והתגייס לצבא (לצנחנים).

בשירותו הצבאי נפצע סבא בשנת 1966 באחת מפעולות התגמול (פעולת סמוע) וחזר לאחר החלמתו לשירות מלא ביחידה. עם גמר השירות המשיך סבא בלימודי הנדסה בטכניון. במהלך לימודיו הכיר את רעייתו לעתיד דורית ובשנת 1972 הם נישאו ונולדו להם 3 ילדים, 2 בנים ובת.

זואי, אני, היא בתם השלישית של טל, בנו הבכור של סבא גיורא מירון ומורג בתה של אלקה יפה.

הזוית האישית

זואי מירון: אחת מחוויות הייתה לכתוב את סיפור עלייתו של סבא לארץ.