מאגר סיפורי מורשת

סבא אשר בוטבול  נולד בשנת 1948 בעיר מקנס שבמרוקו ועלה לישראל בשנת 1951. סבא אשר משתתף השנה בתכנית  הקשר הרב דורי ומספר את סיפורו לניר וגיא אשכנזי.

סיפורו של סבא אשר על העלייה לישראל

לאחר הכנות (ברובם בלילה), על ידי אנשי המוסד לעליה, ניתן לנו זמן פלוס מינוס לעזיבת הבית בחשאי. לאחר התראה של מספר שעות, הודיעו לצאת מהבית ומשאית תאסוף אותנו עם כל המועמדים לעלייה באותו לילה. רוב הציוד נשאר מאחור, מאוחר יותר נשלח הציוד לישראל דרך צרפת. המשאית הובילה אותנו לנמל קזבלנקה, משם הפלגנו למרסיי שבצרפת למחנה מעבר שנקרא "מחנה היהודים (גרנד ארנס"). במחנה שהינו כחודשיים בתנאים לא קלים. כשהשלג יורד, וקר. המזון היה מועט (אכלנו ארבה מטוגן.) עד להגעת האנייה "מולדת" שהייתה אמורה להעלות אותנו ארצה, בזמן ההפלגה הייתה צפיפות רבה על האנייה, ישנו על הסיפון מרוב חום בבטן האנייה. בזמן הסערות בים הקאות היו דבר שבשגרה. לאחר תלאות  אין ספור, הגענו לנמל חיפה. ומשם פוזרנו לישוב בדרום בגבול עזה.

האנייה "מולדת"  (ויקיפדיה)

יום לאחר שהגענו לישוב בדרום ניתן נשק לכל העולים והחלו אימוני נשק. למחרת נכנסו מסתננים לישוב רצחו את השומר, וגנבו ציוד רב. אמי התעוררה בבוקר שמעה את הסיפור וראתה את הנזקים. משם עברו הוריי רבקה ויעקב בוטבול לקריית אתא עד ליום מותם.

סיפורה של סבתא יעל

את הסיפור שלי שמעתי מפי הוריי היקרים: סעידה ואהרון בוטבול ז"ל. בשנות ה-50,  משפחת הוריי עלו לישראל. להוריי לא אישרו את העלייה כי אמי הייתה בהריון. פחדו שלא תעמוד בתלאות הדרך. כשנולדתי, שוב לא אישרו כי הייתי בתת משקל. לאחר כחצי שנה, סוף כל סוף אישרו את עלייתם. הוריי מכרו את כל הרכוש והתכשיטים כדי לממן את הנסיעה לארץ ישראל. נטשו את הבית והמסגרייה מפני אהבתם לארץ ישראל ארץ הקודש. שטו באנייה, למחנה מעבר בצרפת.

שם שהו כחצי שנה, אבי עבד במרסיי כדי לקנות מזון לאמי וארבעת ילדיו, כיוון שהאוכל במחנה היה נוראי. בשנת  1952 שטו באנייה לישראל. באנייה "רגבה" היו תנאים קשים מאוד, הילדים חלו עם חום גבוה. עגנו בשער העלייה בחיפה. ונשלחו לגור בגבול בדרום, אבי נשלח להגן על המולדת. אמי חזרה למשפחה בוואדי ניסנאס. ומשם למעברה בכפר חסידים, שם גרו בצריפים עד שבנו את רכסים. נולדו להם 11 ילדים, אבי אמר שבן גוריון ביקש להביא הרבה ילדים לעולם בכדי ליישב את ארץ ישראל בהרבה יהודים. לפני מספר שנים נסעתי עם משפחתי למרוקו לביקור שורשים לסגירת מעגל.

הזוית האישית

התעניינו מאוד בסיפור של סבא וסבתא.