מאגר סיפורי מורשת

בית ההורים

נולדתי בשנת 1952 לפני כ- 67 שנה בבית חולים עפולה. גרתי בבית לחם הגלילית כ- 4 שנים והיה לנו משק. בגיל 4 עברנו לגור בנהריה בגבעת טרומפלדור וגם שם היה לנו משק חקלאי. הוריי עסקו בחקלאות כמעט כל ימי חייהם ואני הייתי שותף בעבודות המשק. העבודה הייתה קשה מאוד, פגעה לי בלימודים עקב הצורך לעזור להורים. הילדים של השכנים היו חברים שלי, היינו משחקים בכדורגל, כדורעף, גולות ומחניים. למדתי בבית ספר יסודי בשכונה ובבית ספר תיכון עמל נהריה, היה בית ספר מקצועי ושם למדתי מסגרות מכנית וחשמל. בכיתה י' החלטתי לעזוב את הבית ולעבור לפנימייה צבאית ועברתי לבית ספר של שוחרים של חיל האוויר בחיפה בטכני. למדתי שם כשנה וחצי במקצוע חשמלאי של מטוסי פנטום ולאחר מכן התגייסתי לחיל האוויר ואת כל שירותיי עשיתי שם. שירתי בצבא כ-25 שנה במגוון תפקידים, סיימתי  בתור קצין. בגיל 44 יצאתי לפנסיה מהצבא.

התחלתי לעבוד בקופת חולים מכבי מחוז צפון, הייתי מנהל אחזקה של כ- 50 סניפים בצפון הארץ, עבדתי במכבי כ- 20 שנה. היות ועבדתי כבר כ- 45 שנה, החלטתי שהגיע הזמן לצאת לפנסיה ולמצות את החיים בצורה שונה, לא בעבודה אלא בהנאה. לגבי המשפחה, בגיל 21 התחתנתי עם אשתי היקרה שישי ונולדו לנו 2 ילדים מדהימים: גילי בשנת 1975 ועופר בשנת 1978. מ-2 הילדים יש לנו כיום 7 נכדים כאשר ליאור היא הילדה של גילי.

סיפור אהבה

היה היה – פעם לפני 50 שנה, סבתא שישי הייתה בת 15 וסבא דובי היה בן 17. זה קרה ביום שישי, הלכתי למועדון עם חברות שנקרא "120" בחיפה. היו ברקע שירים רבים, ולפתע במדרגות יורד בחור יפה תואר עם מדים של חיל האוויר ופשוט נדבק אליי וביקש שארקוד איתו, מאוד התביישתי, פעם ראשונה בחיים שלי שהלכתי למועדון. סירבתי לו כמובן אך הוא המשיך להציק לי כל הערב. בסוף לא הייתה לי ברירה ורקדתי.

הסיבה, בדיעבד, שבגללה כך "הציק" לי, הייתה שהוא רצה רק לרקוד איתי כי צבע העיניים שלי היו מאוד מיוחדות. בסוף הערב הוא ליווה אותי לביתי ואמר לי שלמחרת הוא יבוא וישרוק לי מבחוץ, כי לא נעים לו להיכנס לבית שלי. אמרתי לו ששורקים רק לכלבים וזה לא מקובל עליי. בדיעבד התברר שהוא בכלל לא ידע לשרוק.

הזוית האישית

הנכדה ליאור: אני מרגישה מהמפגש של הרב דורי שיצא לי לבלות הרבה יותר זמן עם סבא וסבתא, למרות שנפגשים גם בבית, ולפי דעתי זו תכנית מצויינת שמעבירה לדור "החדש" את כל הערכים והמושגים של הדור "הישן".

התלמידה ליאן: נהניתי ללמוד דברים חדשים ומושגים שלא ידעתי בעבר. נהניתי לדעת איך אנשים היו חיים פעם ואיך הם הסתדרו.