מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

באהבה מדור לדור

סבא ומיה משחקים שח-מט
סבא בצעירותו
לזכור ולנצור

קוראים לי חיים ברק, נולדתי ברומניה בשנת 1928 להורים שרה ולברוך ברקוביץ' כילד חמישי מתוך שישה ילדים וכולם עלו לארץ בין השנים 1938-1962. היום נישאר רק אח אחד בשם דוד שגר בפתח-תקווה. עליתי לארץ בשנת 1948 דרך האי קפריסין ומיד לאחר מכן שיניתי את שם המשפחה לחיים ברק. זמן קצר לאחר שעליתי לארץ גויסתי לצבא והשתתפתי במלחמה באזור הנגב. לאחר שחרורי מהצבא גויסתי לשירות המדינה שם עבדתי למעלה מ-40 שנה.

ילדות

כל חבריי היו יהודים, לא היו לי כלל חברים שאינם יהודים. כילד צעיר ברומניה זכור לי במיוחד  מקרה מאוד עצוב שאירע ב-22 ביוני 1944 בו האנגלים הפציצו מהאוויר את השכונה שגרתי בה ואת הבית שגרתי בו. למזלנו אני ומשפחתי הינו במקלט ובזכות כך ניצלנו ולא קרה לנו דבר. כתוצאה מהפצצה, זמן רב אחרי לא הייתה לנו קורת גג וחודשים רבים הלכנו כל ערב לקרוב משפחה אחר ללון אצלו. מאוד רציתי שהמלחמה תיגמר ונוכל לעלות יחד לארץ ישראל ולחיות את חיי כאדם חופשי.

תמונה 1
סבא בצעירותו

נישואים ומשפחה

בשנת 1965 הכרתי את סבתא רחל. לאחר חתונתו, נולדו לנו שני בנים, אלדד וירום. אלדד וירום נישאו ולכל אחד מהם יש 3 ילדים מקסימים. אני וסבתא רחל גרים כעת בדיור מוגן "דור טבעון". כל ששת נכדיי ונכדותיי עוזרים לנו מאוד ומבקרים אותנו לעיתים תכופות.

תחביב

כיום, אני אוהב לפתור תשבצים ולכתוב חרוזים על אקטואליה. לאחרונה, אני פחות פנוי ומרוכז לעסוק בתחביבי.

לפני כ-5 שנים בזמן נופש עם סבתא בעיר אילת, נתקלנו באבן שבלטה מחוץ לריצוף של מדרכה ושנינו נפלנו ונחבלנו. שברנו את הכתף הימנית בנוסף לשבירת הירך הימינית דבר שגרר אחריו ניתוח די קשה. עקב מצבנו הבריאותי עברנו להתגורר בדיור מוגן.

סיפור אהבה – באהבה מדור לדור

כשחציתי את גיל הגבורות שרתה עלי המוזה והתחלתי לכתוב פואמות. רק שבעיה קטנה נוצרה, שמה שכתבתי, נשאר במגירה. כדי שנוכל לזכור ולנצור, ביקשו הנכדים להוציא אותם לאור, להוסיף ולכתוב על מה שטוב ומה שרע והם כבר ידאגו להוציא אותם מהמגירה. וכך מתוך דפי המחברת תיווצר לנו מזכרת נהדרת, אבל זה יהיה בעוד זמן מה, שימלאו לי תשעים וחמש שנה.

"ועוד דבר חשוב מאוד לשני הבנים שלנו להודות.

על כן, לאלדד וירום, המון ברכות, שנתתם לנו כאלו מתנות,

שישה נכדים ונכדות, וזו העת לכם להודות.

דעו לכם שאנחנו רציניים, את חובותינו רוצים להשלים,

לקחת חלק בשמחות ובחגיגות, וכמובן להשתתף בכל החתונות.

זאת משימה לא פשוטה, נצטרך להשתמש במקל סבא להליכה,

ומאוד מקווים שהדעת עלינו תשלוט, ואז נוכל את רצוננו למלאות.

לתמר וסיון, לגל ונטע, למיה ולעידן,

גיל הזקנה מאותנו לא ימנע לקיים ההבטחה.

כי אתכם אנחנו מאוד אוהבים, ולכן כולנו מצווים להיות בריאים.

שלכם סבתא רחל וסבא חיים"

הזוית האישית

סבא חיים: קודם כל, שתגיעי בבריאות טובה לגילי. מאוד נהניתי שבילינו ביחד בימים אילו ואת זה שאפשרת לי לספר לך על העבר שלי.

נכדה מיה: מאוד נהניתי להיות עם סבא, הסיפורים שלו מאוד עניינו אותי. גיליתי דברים חדשים שלא ידעתי עליו.

מילון

פואמה
סיפור בחרוזים

ציטוטים

”איך אפשר לאכול בלי לחם?“

”אבל זה יהיה בעוד זמן מה, שימלאו לי תשעים וחמש שנה.“

הקשר הרב דורי