מאגר סיפורי מורשת

ברכבת עד לעיר אריקה ביגוסלביה. משם עלינו על האוניה "רדניק". אותה חבורה שהלכה ביערות, עלתה יחד לארץ.

משפחת מהלר לפני עלייתה ארצה

עלינו על האנייה וכשהיא יצאה מהנמל, ניגנו את התקווה. אנשים בכו שם מרוב התרגשות. את מהלך ההפלגה אני זוכר כתקופה יפה מאוד. ישבנו בכיסאות נוח, היו ריקודים ושוקולדים. תנאי המגורים לא היו נוחים אבל רוב הזמן היינו על הסיפון. כשבוע הפלגנו עד שבוקר אחד, השכם בבוקר, העירו אותי, סבא לבש את החליפה הכי טובה שלו, אותי הלבישו בגדים יפים. פתאום התקרבה ספינה, שני חיילים מחיל הים הישראלי קראו אלינו ביגוסלבית. הם כנראה עלו לארץ זמן קצר לפנינו.

כשעלתה השמש ראינו את הר הכרמל. שוב ניגנו את התקווה, כולם עמדו ובכו ונכנסנו לנמל. עולים שהגיעו מספר חודשים לפנינו חיכו בנמל לקרוביהם. ירדנו לפי שמות משפחה. אחות של סבתא נישאה לבן דוד של סבא ולכן ירדנו יחד באות מ', מהאלר. זה היה מאוד חשוב כי אחר כך שיכנו את העולים לפי סדר הירידה שלהם. אחרי שירדנו הלכנו במסלול שסומן ביוטה. ריססו אותנו בדי.די.טי. ואני לא זוכר שסבא קילל או התרגז, למרות שהיינו לבושים בבגדים הכי טובים שלנו היה לנו מובן מאליו שכך צריך לעשות.

עלינו לאוטובוסים והגענו ל"סנדלוקס" בחיפה שלימים נקרא המקום "שער העליה". ירדנו מהאוטובוסים הישנים שהיו אז. באותו זמן, היה במדינה הצעירה הזאת מעט מאוד. אנשים עשו כאן עבודה גדולה וקשה מאוד. הם הקימו את התשתיות של כל מה שיש כאן היום. אני שייך לדור ביניים. בני הדור שלפנינו עשו מעשה מהפכני משמעותי. עזבו בתים והפריחו כאן את השממה. דור הבנים שלנו, מוכשרים ומוצלחים, כולם בעלי תארים ולימודים גבוהים. ומה אנחנו? הפועלים של היום השני למהפכה.

מצאנו את עצמנו בתוך אוהל, ישנתי שם לילה או שניים. היה חם נורא. קיבלנו סכום של כסף, מטבעות של 'מילים', כסף אנגלי, עם חור באמצע. הלכתי עם אמא לקנות סודה. אני זוכר שהמוכר פתח את הברז חזק, הכל השפריץ כאילו התמלא הטרמוס יותר מדי, וכשהגענו לאוהל חזרה התברר שזה היה רק קצף ובעצם נשארה מעט מאוד סודה."

 תעודת רישום משרד העליה

משפחת קון הפכה למשפחת כהן

"תמונה חרוטה בזיכרוני מהיום הראשון בתור עולים חדשים. נכנסנו להאנגר גדול מלא שולחנות והתיישבנו, אמא אני ואחותי. היה זה מרשם התושבים. כששאל הפקיד את אמא לשם משפחתנו אמא אמרה: קון. הפקיד אמר כהן, ואמא חזרה ואמר: לא, קוראים לנו קון. אחרי ויכוח קצר הרים הפקיד את קולו ואמר לאמא: את בארץ ישראל, אין פה קון, פה יש כהן! זה מה שהוא כתב ומאז הפכנו לכהן.

גם את שמי הפרטי סשה, רצה הפקיד לשנות, אבל על זה אמא לא וויתרה. השם שלי נבחר ע"י אבא ולאמא היה מאוד חשוב לשמור עליו, גם אם הוא לא עברי.

עם השם של אחותי לא הייתה בעיה, לאה זה שם עברי. שם משפחתה שונה משלי, לה קוראים אנג'לו, כשם אביה. אביה יצחק עלה כמה חודשים לפנינו וגר בירושלים. לכן, אמא החליטה לעבור לגור שם. כשכבר גרנו בארץ מספר שנים, נתקלה גם אחותי בבעיה בגלל שמה. כשסיימה בית ספר יסודי והייתה צריכה להירשם לתיכון, רשמה אותה אמא לבית ספר מקצועי טוב בירושלים – סליזברג. המחנכת אמרה לאחותי: "אני רוצה שאמא תבוא מחר." אמא הלכה, היא הבינה מיד למה קראו לה. בעיני המחנכת השם אנג'לו הוא ספרדי, והיה עליה ל"ברר" את הענין. אמא כמובן כעסה מאוד.

בנושא השמות יש גם סיפור הפוך. לבעלה השלישי של אמא קראו חיים (ז'יקה) מנוילוביץ'. הוא עלה לארץ והלך, כמו רבים מהעולים חסרי המקצוע, לעבוד בנמל. שאלו כל אחד מהנכנסים לשם משפחתו וכל השמות היו ספרדים. כשהגיע תורו של בעלה של אמא, שאלו גם אותו לשם משפחתו והוא ענה: מנאולוביץ'. כששמעו את השם הזה אמרו לו שאין עבודה. כך יום ועוד יום. בכל פעם שהגיעו אליו אמרו לו שאין עבודה. האנשים מסביב שאלו אותו למה הוא לא נכנס והוא ענה שאמרו לו שאין עבודה. שאלו אותו איך זה יכול להיות, והציעו לו לדבר עם העומד בשער בספניולית, לאדינו. כך עשה ולמרבה הפלא נפתחו לו השערים: מה, אתה משלנו? בוא תיכנס.

רק יום אחד הייתי עם משפחתי בחיפה. למחרת הגיע אח של אבי, אדי, שעלה מספר חודשים לפנינו. הוא נחשב מסודר וגר בצפת. העיר צפת הייתה חרבה, הבתים הרוסים אבל הוא חי בבית מסודר. כשראה את האוהל החליט שזה לא מקום בשבילי. ארזו לי את התיק ונסעתי עם הדוד. הכרתי אותו עוד מחו"ל ושמחתי לפגוש אותו. הוא הכניס אותי לחדר בבית מלון בעיר, סגר את הדלת, אמר לי שיחזור והלך. הזמן שהייתי לבד נראה לי כמו נצח.

אחרי הצהרים הוא הופיע ואמר לי שנוסעים. הגענו לאגד חיפה, עלינו על אוטובוס לצפת. לא היו מקומות ישיבה, הדוד לקח עיתון, פרש על המדרגות וכך נסענו יחד לביתו. לפנות ערב הגענו לצפת. נסיעה שהתארכה שעות, באוטובוס של פעם. עד היום אני מתנענע מהנסיעה הזאת.

בבית פגשתי את צ'יבי אישתו והוגו בן-דודי. הכרתי את המשפחה מביקורים שלנו אצלם עוד בחו"ל. דודה צ'יבי קיבלה אותי בשמחה רבה, היא אהבה אותי מאוד. לא היה לי רע שם בכלל. הדודה פינקה אותי, הלכתי עם בן-דודי לקולנוע. הייתי שם מספר שבועות. ערב אחד אני שומע: "סשה – סשה…" לא היו כתובות על הבתים, לא שמות של רחובות, פשוט לא היה. אמא שלי הגיעה לביקור וחיפשה אותנו במשך שעות. כשמצאה את בית הדודים, נכנסה ונשכבה מותשת על הספה.

למחרת נסעתי עם אמא לירושלים, לשם הגיעה משפחתי מהמעברה בחיפה. התמקמו במעברת תלפיות וממנה חיפשו בית. כשהגעתי כבר גרו בבית בשכונה שנקראה צפון תלפיות סבא רכש חנות מכולת, עם שותף, זמן קצר מאוד לאחר שהגיע למעברה בתלפיות, והתפרנס ממנה במשך הרבה שנים.  היתה זאת תקופת הצנע ואני זוכר איך אנשים עמדו בתור לפני המכולת של סבא. היו מראות קשים של בכי וצעקות ואפילו מכות. היו משפחות מרובות ילדים, שהיו במצוקה גדולה, אבל אפשר היה לחלק אוכל רק לפי תלושים.

פעם אמא שאלה אותי אם אני רוצה לעבור לגור בארץ אחרת. לא רצינו, לא אני ולא אחותי. בסופו של דבר גם אמא לא הייתה הולכת לשום מקום אחר. כל העליה היגוסלבית, הבולגרית, הרומנית ואפילו הייקים, היו עולים שלא התלוננו ולא שמעו מהם טענות. המשק היה כל כך צעיר וכל אחד יכול היה להקים משהו ולהתקיים מהמעט שהיה לו. אף פעם לא שמעתי מלה אחת רעה על הארץ, לא מסבא ולא מסבתא, שלא ידעה עברית עד יומה האחרון. סבתא ראתה טלויזיה והבינה הכל, בחושים הטובים שלה. 

שיר וסבא סשא – קשר רב דורי

הנחיה רינה כהן

העשרה

יהדות יגוסלביה:"יהדות יוגוסלביה הייתה קהילה יהודית גדולה המורכבת ממספר רב של קהילות שחיו במספר אזורים, באזור הבלקן, המרכיבים את יוגוסלביה. הקהילה היהודית ביוגוסלביה הייתה אחת המגוונות באזור הבלקן שכן היא מורכבת מקהילות מסלובניה, סרביה ומונטנגרו, בוסניה והרצגובינה, קרואטיה ומקדוניה וכן כל אחת מהן נשלטה כולה או בחלקה על ידי מעצמה שונה בעיתות שונות ולכן כל אחת מהן מגוונת עד מאוד ויחד הן יוצרות מגוון רחב של קהילות אשכנזיות וקהילות יוצאי ספרד."

 די.די.טי: -הוא חומר להדברת מזיקים ממשפחת האורגנוכלורינים. "תרסיס נגד קרציות  בעת קליטת העלייה ההמונית בראשית ימי המדינה, נהגו לרסס את כל העולים החדשים בדי-די-טי, במטרה להשמיד טפילים שהיו על עורם. פעולה זו נתפסה כמשפילה בעיניי חלק מהעולים."

לאדינו – לאדספניולית- ספרדית: "אדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד, וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespa?ol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", בעבר המונח לאדינו היה לשפה המשמשת לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י, שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור."

 אפריל 2015

תשע"ה