מאגר סיפורי מורשת

אבא אנדרו מספר לבנו אריאל גרליק

שם אבי אנדרו, והכינוי שלו "אנדי". אבא מספר ששם המשפחה שלנו, גרליק, לא השתנה מאז ההגירה לארה"ב. כשראיינתי את אבי זה הצחיק אותי, כי אבא שלי אמר מילים מוזרות באנגלית. בראיון עצמו היה לי חשוב מאוד כי הוא סיפר סיפורים שלא ידעתי.

ביקשתי מאבא לספר לי על הוריו, סבא וסבתא שלי:

זיכרונותי מהורי

אבי מדרכי גרליק

"אבי, מרדכי (מרוין) גרליק, נולד בשנת 1926 וגדל בבאפלו שבניו יורק. אמו של אבי, דורה מילר, נולדה בבלרוס וחיה בין השנים 1892-1989 בבאפלו, ניו יורק. אביו של אבי, אברהם גרליק, נולד ברוסיה וחי בין השנים 1884-1957 בבאפלו, ניו יורק.

האבא  שלי, מרדכי,  שירת בצבא במלחמת עולם השנייה ב-US SEABEES. הוא היה בפיליפינים אחראי על מערכת טיהור מים. כשהוא השתחרר מהצבא, הוא למד לתואר בהנהלת חשבונות. הוא השתלב בחברה של האבא שלו כמנהל חשבונות. מרדכי ואחיו המשיכו לנהל את העסק אחרי שאביהם נפטר עוד הרבה שנים ונתנו עבודה לכ-25 עובדים.

מרדכי אהב לשחק גולף ושיחק כמעט כל שבוע בחודשי האביב וקיץ. אהבתי להתלוות אליו ולסחוב את המקלות גולף. כמו כן, כמתבגר, עבדתי בחופשת קיץ בעסק.

אבי, מרדכי, היה מעסיק מסור. הוא עזב את הבית מוקדם בבוקר כדי לארגן את סדר עבודה של העובדים שלו. הזמן שלי איתו היה כשהוא חזר מעבודה, אחרי ארוחת ערב. הוא נהנה מקריאת עיתון, תצפית בטלוויזיה ו—לנמנם! בחורף היה מאוד קר ומושלג בעיר בופאלו איפה שגרנו. אבל זה לא מנע ממנו להגיע לעבודה חוץ מפעם אחת. בשנת 1977, הייתה סופה גדולה עם שלג שנערם עד 3 מטרים. הוא ניסה להגיע למקום עבודה אבל לא הצליח!

אמי בברלי פלאט

אמי, בברלי פלאט, נולדה בשנת 1935 בבאפלו ניו יורק. היא גדלה וחיה בפנסיה, בפלורידה. אביה של אמי, יעקב פלאט, נולד באוקראינה וחי בין השנים 1912-1986 בפאפלו ואמה של אמי, מניני כץ, חיה בין השנים 1906-2007 בבאפלו ניו יורק.

אמי, BEVERLY, עבדה בחברת הטלפון לפני שהתחתנה עם אבא בתאריך 9.6.63 היא הייתה עקרת בית וגידלה את הילדים וטיפחה את הבית. היא היתה בשלנית מעולה וכל ערב הגענו לארוחת ערב מבושלת וטעימה. התחביבים שלה היו טניס וגולף.

זיכרונות ילדותי

אני, נולדתי בבאפלו, ניו יורק, ארה"ב, ב -4 באפריל 1964. גדלתי בכפר ויליאמסוויל, פרבר של העיר באפלו. אני הבכור של הורי. הרגשתי טוב מאוד כילד בכור, הורי היו קפדניים יותר איתי מאשר עם אחי ואחיותי הצעירים. אחי הצעיר, שמו סטיבן וכינוי "סט". סת הוא איש עסקים מצליח באטלנטה, ג'ורג'יה.

אחותי, שמה ליסה אן, שמה העברי הוא רחל, בעלה הוא רוברט פוגל והיא פסיכולוגית במקצועה, להם שני בנים, אדם וירדן. אדם למד באוניברסיטת רוצ'סטר. אחותי סינדי, עברה ללוס אנג'לס כשהייתה צעירה. היא עבדה שנים רבות עבור תאגיד "רנד" כמתכנתת של פרויקט מקצועי.

בביתי, היה חדר לכל אחד מאתנו, זה היה בית גדול עם מגרש טניס.

בית הכנסת היה רחוק, והייתי צריך לנסוע לשם. היה לי בר מצווה אורתודוקסי בבית כנסת בלובוביץ', אבל היינו שייכים לבית כנסת רפורמי. חגגנו כמעט את כל החגים היהודיים. למרות שאנחנו יהודים רפורמים, הדלקנו נרות שבת כל שבוע ואכלנו רק אוכל כשר בבית. החג האהוב עלי היה חג הפסח. כל המשפחה הייתה יחד. כמו כן אהבתי לבלות סדר פסח בבית סבי, ולעזור לסבי בליל הסדר. המאכל האהוב עלי בפסח היו לחמניות הפסח של אמי.

למדתי בבית הספר היסודי "מפל איסט", ובית הספר "וויליאמסוויל התיכון". שיחקתי בצוות הכדורגל של בית הספר, רצתי על מסלול הצוות. אהבתי לשחק ולשיר בתיאטרון בית הספר. אני אוהב משחקי טריק ומשחקי קלפים, לעשות טריקים וקסמים עם קלפים, לבנות מטוסים. נהניתי לעשות סקי כמעט כל שבוע. היו לי גם שיעורי פסנתר, שיעורי טניס ושיעורי התעמלות.

אני אוהב מאוד לשיר. בילדותי אהבתי במיוחד את השירים Old McDonald had a farm ו- Bingo Song – There was a farmer had a dog. בילדותי, אהבתי לשחק "מונופול", ואת "משחק החיים". בדרך כלל שיחקתי עם האחים שלי.

אבא אנדרו בנערותו בנוף ילדותו

אירועים משפחתיים מיוחדים

התחריתי בתחרות סקי מים בשנת 1976 בהרי אדירונדאק. זכיתי במקום השני במחנה ואיגל קוב נתן לי פרס. אמי בוורלי וסבתא מיני באו לראות אותי.

מסיבת ההפתעה של יום ההולדת ה – 60 של אבי היה אירוע מיוחד ומאושר מאוד עבור המשפחה. חופשה משפחתית לדיסנילנד וושינגטון הבירה. טיולי קמפינג, וזכור לי שתפסתי ביום אחד 14 דגים.

מקום העבודה הראשון כילד היה חלוקת עיתונים. העבודה הראשונה שלי, במשרה מלאה, הייתה בוועדת ההסברה האמריקאית-ישראלית בוושינגטון. הייתי מנהל ההנהגה בקמפוס האמריקני. עבדתי שם רק שנה.

אחר כך הלכתי ללמוד בבית ספר למשפטים ונהניתי מאוד. מאז שסיימתי את לימודי בבית הספר למשפטים, אני עובד כעורך דין ופרופסור למשפטים. אני אוהב לעבוד עם החוק.

אני עורך דין ופרופסור למשפטים. יש לי תואר דוקטור למשפטים מבית הספר למשפטים של ורמונט, ותואר שני במשפט בינלאומי וארופאי מאוניברסיטת פריס – "סורבון". לא חשבתי לעסוק במשפטים עד גיל 26. כשהייתי צעיר, דמיינתי שאני אעבוד במדעי החיים. למדתי שמחקרים הם אחד הדברים החשובים ביותר בחיים.

לאחר הפרישה, אני מקווה להמשיך ללמוד משפטים כי אני רוצה לגשר בין אנשים ולחפש את האמת והצדק.

הורי נתנו לי תמיכה בלתי מוגבלת בלימודים ואני מקווה לספק את אותה תמיכה לילדיי.

פגשתי את אשתי בבואנוס איירס בשנת 1999 במהלך החלפת הודעות, באתר היכרויות באינטרנט. התחתנו בקורדובה, ארגנטינה בשנת 2001. החתונה האזרחית היתה בליון, צרפת. הייתי בן 36. החתונה בקורדובה נמשכה שלושה ימים! זו הייתה החתונה הכי יפה שראיתי. יש לנו תמונות יפות רבות וצילומי וידאו. נולדו לנו 4 ילדים, שיראל, אילנה, נעמי ואריאל. שלוש ילדות שנולדו בצרפת ונער שנולד בישראל. עדיין ללא נכדים.

המשפחה הגרעינית שלי חיה בישראל. הורי ואחי נשארו בארה"ב. אני רוצה שמשפחתי ומשפחת אשתי יעברו לישראל.

אשתי היא האדם החשוב ביותר בחיי. אבל קשה לי לבטא את ההרגשה הזאת.

היא אחד האנשים הכי אינטליגנטיים וחמים שפגשתי אי פעם. יש לה כישרון מיוחד שגורם לאנשים להרגיש טוב ולהיות מאושר. היא מקרינה אושר כמו אור השמש.

הזוית האישית

אריאל: אבא רצה לספר על מאורעות בפרוטרוט בחייו כדי להשאיר לי, כילד, זכרונות מדור לדור. ממני לדורות הבאים. לא ידעתי כל מיני סיפורים על אבא ובריאיון נחשפתי לסיפורים אלה. היה כיף להיות עם אבא, מצחיק, הייתה הרגשה טובה של קשר בין אבא לבן.

תכנית הקשר הרב דורי חשובה כי כך הרגשתי שאני מתקרב יותר לאבא. חשוב היה לי ללמוד כל מיני אירועים שקרו לאבא. חשוב לזכור את כל האירועים האלה כי כשאני אהיה גדול אני אדע על אבא ואזכור את הסיפורים עליו וגם אעביר זאת לדור הבא.