מאגר סיפורי מורשת

סבי מספר כי הוריו בחרו לקרוא לו אריה למיטב זכרונו ללא סיבה מיוחדת. לעומת זאת סבי בחר את שמות ילדיו על שמות הסבים והסבתות שלהם. לא היה לסבי כינוי נוסף – בצבא נהגו לקרוא לו בשם משפחתו "פרסי". שם משפחתו המקורי (של סבא רבא שלי) היה שמעוני. הוא עסק במסחר ובמהלך עבודתו עבר מזאכו (כורדיסטאן) לפרס. כשחזר למשפחתו בזאכו קיבל את הכינוי פרסי ומאז השם השתרש במשפחה והפך לשם משפחתו.

סבי נולד בארץ ישראל בירושלים בתאריך 20/02/1936.

את ימי ההולדת של סבי חוגגים עם המשפחה ועם מעין (אני )שנולד באותו תאריך. שנה שעברה סבי  חגג יום הולדת שמונים ונסענו כל המשפחה לירושלים לטיול של יומיים שם חגגנו(גם עם אחיו ואחיותיו) וסיירנו בעיר וסבי והראה לנו את נוף ילדותיו ואת השכונה בה גדל. סבי גדל בירושלים בתחילה בשכונת בצלאל ולאחר מכן בשכונת הכורדים בירושלים (ליד שוק מחנה יהודה). אחרי מלחמת העצמאות סבי ומשפחתו עברו לרחוב בלפור בשכונת רחביה. בית זה נבנה ע"י דודו ואבא שלו רכש את דירת קרקע. הבית היה בנוי כולו מאבן ירושלמית. סבי גר בקומת הקרקע והייתה לו חצר. בבית היו שלושה חדרי שינה וגרו בו 10 נפשות. השרותים והמקלחת היו מחוץ לבית במבנה בחצר. הבית היה בשכנות לבית ראש הממשלה (עד היום) וכילד זכור לו שהיו פוגשים ברחוב את רה"מ הראשון דוד בן גוריון (לא הייתה אז אבטחה כמו שיש היום).

המשחקים ששיחקו בילדות היו גוגאים וכדורגל. אירוע מיוחד שזכור לו מהילדות היה במלחמת יום העצמאות. העיר הייתה במצור ולא היה אוכל. ביום שישי סמוך לכניסת השבת ראה אנשים נוהרים לכיוון הכפר הערבי שייח באדר שתושביו ברחו. סבי רץ אחריהם והבין שהם מחפשים אוכל. סבי מצא פח גבינה והביא לביתו.

לפני הגיוס עבד סבי מספר חודשים בבניין, למד בבית ספר מקצועי (אורט ירושלים) מכונאות רכב. בצבא שירת כמכונאי רכב והוסמך בהמשך כמכונאי טנקים. את המשך שירותו הצבאי(שהיה ארוך) שירת סבי בחיל השריון. במהלך שירותו הצבאי נשלח להשתלמות בצבא ארה"ב ולאחר מכן יצא לקורס קצינים. סבי שירת בצבא עד גיל 42 בתפקידים שונים. השתתף בכל מלחמות ישראל (ממלחמת קדש) והשתחרר בדרגת סגן אלוף לפני מלחמת לבנון(הראשונה) במלחמת לבנון השתתף סבי במסגרת שרות מילואים. הצבא היה שרות מאוד מאתגר ומעניין עבורו, סבי נמצא בקשר עד היום עם וותיקי היחידה בסדיר וכן עם פקודיו במסגרת המילואים ומוזמן לטקסים השונים של חיל השריון. לאחר שחרורו מהצבא עבד סבי בחברת צ'מפיון מוטורס כמנהל אגף רכב חדש עד יציאתו לפנסיה בגיל 65.

סבי התחתן עם גרציה בירושלים בשנת 1967. בתחילה גרו בירושלים בבית הוריו ולאחר מכן עברו  לגור בראשון לציון. נולדו לסבי ולסבתי 4 ילדים: אילת, רינת, דוד (אבא שלי) ובני.

כשנה לאחר שאבי נולד פרצה מלחמת יום הכיפורים. סבי ומשפחתו גרו אז בבאר שבע. זכור לו שבחופשתו הראשונה מהמלחמה הגיע סבי לביקור בבית. הוא עוד לא הספיק להתקלח ולהגיד שלום וקיבל פקודה מהמח"ט שלו לחזור איתו מידית לסיני עקב התקפה של המצרים על כוחתינו. כשעזב סבי את הבית, אבי שלא ראה את סבי תקופה ארוכה בכה ודפק על הדלת כל הלילה.

סבי גדל בבית דתי בו נהגו לקיים את החגים כהלכתם. לכל חג יש את המנהגים שלו. לדוגמא בפסח היו מקפידים על נקיון הבית ומשתמשים בכלים ייעודיים לחג הפסח. כולל מנהג ביעור חמץ בו היו מחפשים עם עששית את החמץ בבית ושורפים אותו לפני כניסת החג. בשבועות היו מקפידים על לבוש לבן ואכילת מאכלי חלב ייחודיים (כדה – שזה בצק ממולא בגבינה כמו פיתה, וסלט קר של יוגורט עם מלפפון). סבי עדיין מקפיד על חגיגת החגים בחוג המשפחתי עם  המשפחה המורחבת. בשאר ימות השנה המאכלים המיוחדים שזכורים לו מהבית: מרק חמוסטה (בעיקר בפסח), עלי גפן ממולאים (יפראח), וסיפריטו (צלי בשר עם תפוחי אדמה). בשנים האחרונות הפכנו למסורת בילוי משותף בראש השנה, אנו מקיימים חג זה כל המשפחה  בצימרים ברמת הגולן או בגליל.

הזוית האישית

מעין ספיר: אני רוצה להגיד תודה לסבי על הסבלנות שלו במהלך תיעוד הסיפור.