מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אספן בלתי נלאה

סבא ג'ובה והנכדה רותם
גן הילדים של סבא מבקר בביה"ס
האוספים המיוחדים של סבא ג'ובה

עם שאינו שומר את עברו ההווה שלו דל מאוד ועתידו לוט בערפל"                                                
יגאל אלון.
 
סבא שלי זאב (ג'ובה) אורן (הורנשטין) הגיע מחיפה למושב חרות בהיותו בן שנה עם הוריו שולמית ודב הורנשטין. ביקורו של סבי וחבריו לגן בבית הספר האזורי בתל- מונד  בחג הפועלים 1 במאי, סבא מספר:
"בשנים הראשונות הגעתי לבית הספר בדרכי עפר, שעברו בשדות הערבים, בגשם ובחמסין". כשהתבגר רכב על חמור ובהמשך על אופניים. 
 
הקליע שהוליד את יצר האספנות
הוריו הגרילו משק בקצה המזרחי של המושב לכיוון הכפר השכן טירה. בתחילה  התגוררו בצריף ובהמשך עברו לגור בבית, בן שני חדרים, הבנוי מבטון כהגנה נגד כדורי הפורעים מטירה.  "לרוע המזל כדור שנורה מטירה פגע בחלון ביתי, יצר חור בתריס ובדלת הארון  כשהוא עובר מעלי בעודי ישן במיטתי". החור נשאר כמזכרת למשך שנים רבות. סבי שמר את הקליע עד עצם היום הזה. קליע זה הוליד בו את יצר האספנות. מאז נעשה אספן כפייתי האוסף הכל מכל וכל, כדבריו:  "כל מה שזז" לעברו ונקרה בדרכו.
 
צבע הכסף ממטבעות, שטרות ובולים…
"תמיד אהבתי כסף ….התחלתי לאסוף כספים קטנים, מטבעות, כש"בגרוש היה חור" ". עד עצם היום הזה הכספים שמורים בקפדנות יתרה בקופסאות של סוכריות הממלאות כל פינה ריקה בבית. "עם הזמן הגדלתי את האוסף גם לשטרות בעלי ערך גבוה יותר, בהם נעשה שימוש אף היום.. שלא לדבר על אילו שבבנק"…"בעקבות הכסף התחלתי לאסוף גם בולים" .הארונות בביתו של סבי מלאים באלבומי בולים המסודרים שורות שורות בתוך שקיות המיועדות לכך וריח הנפטלין (השומר על הבולים מפני עש) נידף בכל פעם שדלת הארון נפתחת וממלא את חלל הבית. סבי מנוי בשירות הבולאי, בכל פעם שיוצא בול חדש הוא מקבלו בתוספת מעטפת היום הראשון.
 
מפרימוסים ופתיליות למגהצים ועוד…
כאשר החלו לבשל בגז נפטרו בשמחה מהכלים הישנים. "אני "נרדמתי בשמירה" …. ורק לאחר שהתעוררתי התחלתי מיד לאספם  ב"אובססיה" ". הפרימוסים והפתיליות השונות שבאוסף הם פרי תרומות, "שנור" וחיפושים במזבלות של המושב. בשנות השלושים והארבעים כבסו את הבגדים בכביסה ידנית על קרש בתוך פיילה (גיגית) עם סבון שמן או יצהר ענקי. את הלבנים הכניסו לתוך שק של סוכר לבן או קמח. את השק קשרו ואותו הכניסו לדוד עם מים שהורתחו על גבי הפרימוס או על גבי עצים בחצר.  "כאשר הגיעה מכונה הכביסה "יצאו לפנסיה" אביזרים אלו ומצאו את דרכם ישירות לאוסף שלי".
 
אוסף מגהצי חום ופחם בנוי ברובו מתרומות של חברים, איסוף מהמזבלות של היישוב ובחלקו המזערי מרכישות כספיות.  באוסף ניתן למצוא: מגהץ על פחמים, מגהץ שחיממו אותו על גבי פרימוס. "אחד המגהצים שייך לחברה שנתנה לי לשמור עליו כ"ביביסיטר" בתקווה שאצלי יקבל  את היחס לו הוא ראוי ויישמר לדורות  הבאים". 
 
"ברשותי אוסף של כלים לקציר הירק למזון, לחליבה ולתוצרת חלב. מרביתם אותנטיים"כלים לתוצרת חלב ביתית – הכל אורגינלי את החלב היו מביאים למחלבה משם נשלח בכדים לתנובה. בימי שישי המחלבה הייתה סגורה ולכן, כל משפחה השתמשה בכלים הללו על מנת ליצור מהחלב תוצרת לשימוש ביתי. "הפעולה נעשתה על ידי הפרדת החלב בסיפורטור לחלב רזה ושמן (שמנת). מהחלב הרזה עשו גבינה ומהשמן עשו חמאה במחבצה".   לול בעברבכל משק היו מעט תרנגולות שהסתובבו בחצר  מגודרת, כיום היו זוכות  לתואר "תרנגולות חופש". "נתנו להן אוכל כיאה למלון חמישה כוכבים, "הכל כלול", חמש פעמים ביום: תערובת, ירק מקוצץ במכונה, דייסת ויטמינים וגרעינים. פעמיים ביום החלפנו להם את המים בכלים וכל יום ניקינו את הזבל". כיום, העבודה בלול על אלפי תרנגולות פחותה בהרבה מהעבודה שהשקיע סבי בעבר בלולו הקטן.  היום התרנגולות נמצאות בסוללות והאוכל זמין להן במשך היממה. פעם ביום מוסיפים תערובת ואילו המים זמינים בכלים אוטומטיים. "בכדי שלא ינקרו אחת את השנייה  בשעת ההטלה הרכבנו, בזמנו, משקפיים על האף וסינרים מתחת לזנב", היום, מכתמים להן את המקור על ידי מכשיר מיוחד"."
 
בשנות השלושים נהגנו להשקות את הפרדסים בצלחות (בורות) כשהמים זרמו בתעלות ומלאו אותן". בשנות הארבעים עברו להשקיה בממטרות מעל הנוף ומתחתיו. היום, משקים בטפטפות ובממטירונים מפלסטיק.  ברשותו של סבי פרדס תפוזי שמוטי. עד שנות השישים קטפו את הפרי במקטפות, בזהירות בכדי שהפרי לא יפגע תוך התרמיל וישירות לארגז שנקרא בוקסה. בשנים האחרונות  תולשים את הפרי ומיד מעבירים אותו למכליות או מכולות. "דבורה, אשתי, אומרת שהפרדס הוא ארץ המפלט שלי".
 
הענף העיקרי בגידול ירקות היה עגבניות סתיו בהדליה (קשירת חוטים). "גוש תל- מונד היה הספק העיקרי  של העגבניות  בעונת הסתיו. "סבי גידל גיפסנית ועדעד בחממת ניילון. "לעיתים בלילות החורף הניילון שכיסה את החממה, נקרע והתעופף בשל הרוחות החזקות, דבר שהדיר שינה מעינינו". באותה העת לא ניתן היה לגדל ללא מכסות, על כן, סבי קנה מכסות, אותן רכש בכסף רב.
 
היום סבא שלי בן 84 ועדין עובד לבדו במשק הכולל את ענף הלול והפרדס כשסבתא שלי משמשת "עזר כנגדו". בשעות הפנאי הוא מטפל באוסף שלו שגדל עם השנים. להם שלוש בנות, שלושה חתנים, ארבעה נכדים, שלוש נכדות, אחת נשואה ושני נינים תאומים בדרך.
 
משוב של סבא על תכנית הקשר הרב דורי
"אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי להנציח את האוסף במסגרת "הקשר הרב דורי" ולהציג אותו בפניכם. נהניתי מאוד מהמפגש כל יום שישי למרות שזה קצת שיבש לי את סדר היום. זה הוסיף עוד נופך לקשר שלי עם נכדתי, רותם".
 
משוב של רותם
"חיכיתי כל השבוע ליום שישי בו אפגש עם סבי כדי לעבוד על תיעוד סיפורו. למדתי הרבה על עברו ועל הדרך שעשה כדי להגיע לאוסף שיש לו היום שאותו אני מכירה מזמן. התקופה הזאת תיזכר בליבי לעד על ההנאה והקרבה לסבי ג'ובה.
 
תשע"ו  

מילון

הדליה
הדליה היא פעולה חקלאית שייעודה הוא מתן תמיכה לצמחים, בעיקר מטפסים, על ידי מתקן עזר ייעודי. להדליה כמה מטרות: לרוב, עיצוב הצמח במבנה מרחבי המאפשר גישה נוחה לעבודות חקלאיות כגון דילול, ריסוס, קטיף, בציר וכדומה. יצירת צל תוך כדי שהצמח משתרג מסביב למתקן. לשפר את תנאי האקלים של הצמח - לשמור מפני רוח ולהגביר את החום.

ציטוטים

”דבורה, אשתי, אומרת שהפרדס הוא ארץ המפלט שלי“

הקשר הרב דורי