מאגר סיפורי מורשת

את סיפורי ארצה להקדיש, לאחיין היקר שלי יצחק נשיא, שניפצע באירוע זה.

זה קרה לפני כ – 44 שנים.

ערב אחד הקיש על דלתנו איציק, האחיין שלנו וביקש תרמיל לקראת יציאתו לטיול שנתי בגליל המערבי, מסרנו לו את התרמיל ואיחלנו לו טיול מהנה.

למחרת, השכם בבוקר, התעוררנו לקולות זעקה מהרחוב. התבקשנו להדליק את הרדיו ואז הידיעה הכתה בנו "מחבלים פרצו לבית הספר "נתיב מאיר" במעלות ותפסו בני ערובה, תלמידי בית הספר התיכון הדתי בצפת שהיו בטיול שנתי ולנו בבית הספר".

מיד פרצתי בצעקה "איציק נמצא שם, הוא בין התלמידים!" רצנו למטה אל הרחוב שהוא כבר הומה באדם, זועם, ובוכה. כולנו היינו המומים וצמודים למקלט הרדיו ובו התעדכנו בהתפתחויות.

לאחר מספר שעות מורטות עצבים, התקבלה ההודעה: "צה"ל פרץ לבית הספר ובמהלך הפריצה וניסיון ההשתלטות, נהרגו ונפצעו תלמידים רבים".

החלטנו שאנו נוסעים לבית החולים רמב"ם ומנסים להשיג פרטים. לאחר שעות של ציפייה ודאגה רבה, גילינו את האחיין בבית החולים בנהריה, כשהוא פצוע ובהלם.

לאחר מספר שעות הצליח לספר שבמהלך הבלאגן שהתרחש שם, ניסו  לנהל את הקרב הוא ועוד כמה מחבריו ושקפצו מהחלונות ורצו אל כוחותינו תוך כדי ירי. הוא נפצע ברגלו.

לצערנו, במהלך ניסיון החילוץ נהרגו 22 תלמידים, ונפצעו רבים.

שנים רבות לקח לאיציק לצאת מההלם שהיה שרוי בו. כל רעש, דפיקה בדלת הפחידה אותו והיה מתחבא מתחת לשולחן.

כשנה אחרי האסון, התקבלתי לעבודה בבית הספר התיכון, ששמו הוסב לתיכון בתי ע"ש כ"ב ילדי מעלות. במסגרת עבודתי הצטרפתי לצוות שהוקם להנצחת התלמידים ההרוגים ומידי שנה עורכים טקס בית ספרי ועירוני שבו משתתפים המשפחות, תלמידים, מורים, תושבי  העיר ואישי ציבור.

בין מורי בית הספר נמצא גם המורה שמעון מימון שהוא ואחיו ישי, ראש העיר לשעבר, הוא אף הוציא לאור ספר שמתאר את כל התרחשויות ביום זה, כגון איור תשל"ד (15.5.74) היום, כעבור 44 שנים, האחיין שלי, איציק השתקם, התחתן, ונולדו לו 4 ילדים ושבעה נכדים, תודה לאל.

הזוית האישית

סבתא: במשך שנים רבות מנסים אנו לשמר ולטפח את הקשר עם הילדים ובעיקר עם הנכדים. שמחה אני שניתנה לי הזכות להשתתף בפרויקט חשוב זה עם נכדתי שקד ומקווה שנמשיך בעשייה חשובה זו גם בעתיד.

שקד: היה לי ממש כייף ללמוד על אירועים שקרו למשפחה. זה מרגש אותי רק לחשוב על זה שזה קרה בעבר, ועוד למישהו ממשפחתי.