מאגר סיפורי מורשת

אני אביטל פלק (אובודובסקי), סבתא של שיר הירש-פלק. נולדתי ב"הדסה" בתל אביב, בשנת 1946. בתל אביב סיימתי את לימודיי התיכוניים ושרתי במדור הפסיכוטכני בצבא. למדתי באוניברסיטה בירושלים. התחתנתי, יש לי שלוש בנות (בוגרות בית ספר יוחנני בהרצליה), 11 נכדים, כולם גרים בהרצליה.

אבי, משה, שירת ב"הגנה", היה מ"מ בפלמ"ח, נכה צה"ל ממלחמת העצמאות ומוסמך הטכניון בחיפה. סבי וסבתי מצד אבי, מלכה ואברהם אובודובסקי, עלו ארצה מברשד שבאוקראינה, ממניעים ציוניים בשנת 1921. חיו ומתו בתל אביב.

סבי וסבתי מצד אמי, מרים ואליעזר בן יהודה (קובלינסקי), עלו ארצה מרוסיה הלבנה בשנת 1925. גם הם חיו ומתו בתל אביב.

מקור משפחת אבודובסקי הוא, כנראה, מהעיר אובודבסק שבאוקראינה.

מקור משפחת קובלינסקי הוא, כנראה, מהעיר קובל שברוסיה הלבנה.

בן-יהודה, לזכר אביו של אליעזר קובלינסקי.

שם המשפחה של שיר: הירש-פלק, הוא צירוף שם משפחת אמה: יפעת פלק, ושם משפחת אביה: ניצן הירש.

5 אנקדוטות משפחתיות:

1) סבי וסבתי (מצד אמי), מרים ואליעזר קובלינסקי, גרו ביעקבלבו – כפר יהודי חקלאי, של קנטוניסטים (משוחררי הצבא הרוסי), ברוסיה הלבנה. סבי, אליעזר, היה אדם דתי, חקלאי, ניהל חוות חקלאיות באזור ורצה לקנות אחוזה מברון פולני. הוא התייעץ עם ה"מגיד" בכפר וזה הורה לו שלא לקנות את האחוזה אלא לעלות עם משפחתו לארץ ישראל, וכך היה. סבי, סבתי (מרים ואליעזר), אמי (טובה) ואחותה (יהודית), הגיעו לארץ בשנת 1925. כאן נולדה הבת השלישית (בתיה). בשנת 1942 הושמד הכפר וכל תושביו נרצחו בבורות הסיד.

2) סבי אליעזר ידע את כל התורה בעל פה ולכן היה "בעל קורא" בבית הכנסת בתל אביב. לפרנסתו עסק במסגרות. בשנות החמישים ביקש ממנו חבר מבית הכנסת לסייע לעולה חדש, נכה מלחמה, שהיה זקוק לכלי מסגרות. אסתר, אשתו של העולה, ספרה שידוע לה שאח של אמה, אותו לא פגשה מעולם, עלה לארץ לפני המלחמה, ושם משפחתו מתחיל בקובל…

שם משפחתו המקורי של סבי היה קובלינסקי (מי שמוצאו מקובל), והתברר שאסתר הייתה בת אחותו, שהצליחה לברוח לאוזבקיסטן ושרדה. אסתר ובעלה היו ערירים ואנחנו דאגנו לכל מחסורם עד יומם האחרון.

3) בתל אביב, עבד סבי אליעזר במסגרות. בכל יום שישי, בתום העבודה, נהגו חקלאי האזור להביא אליו מכונות חקלאיות לתיקון. סבי וסבתי מרים, היו אנשים דתיים ולכן עבדו שניהם מצאת השבת, כל הלילה, עד בוקר יום ראשון בתיקון המכונות כדי שתהיינה כשירות לעבודה ביום ראשון. מעולם לא שמעתי מסבתי על כך. לא היו לה תלונות או טענות על שנאלצה לעבוד כ"מסגר". הדבר נודע לי רק מקריאת דפי זיכרונות שכתבה.

4) אבי משה והוריו, מלכה ואברהם אובודובסקי, עלו לארץ בשנת 1921, גרו במשך 12 שנים ב"שכונת אוהלים וצריפים" בתל אביב. יחד עם משפחת פוגרבינסקי, בנו בית ברחוב יעבץ בדרום תל אביב. יוחנן פוגרבינסקי היה איש ספר, רביזיוניסט קיצוני וחבר ב"ברית הבריונים". סבי, אברהם אובודובסקי, היה סוציאליסט, איש ספר וקורא קבוע של העיתון "דבר". למרות הניגוד ביניהם, הם היו חברים בלב ובנפש שלא פסקו לריב כל ימי שישי אחרי הצהריים, בקולי קולות בענייני פוליטיקה וספרות. ביום הכניסה לבית, ברחוב יעבץ 17, בשנת 1933, קנו שניהם שעונים זהים. השעון של סבי וסבתי מצוי בסלון ביתנו עד היום.

5) בתקופת מלחמת העצמאות, גרנו עם סבתי מלכה ברחוב יעבץ בתל אביב על גבול יפו הערבית, בסמוך למסגד חסן בק. מסיבות ביטחוניות, עברנו להתגורר זמנית בבית סבתי מרים קובלינסקי, ברחוב ריינס 22 בתל אביב. בזמן העדרנו ב- 24.3.48 פגע פגז שנשלח ממסגד חסן בק בחדר שבו נהגתי לישון, הפגז נחת על מיטתי וריסק אותה ואת החדר.

הזוית האישית

נמשיך לאסוף סיפורים, מסמכים ותמונות למזכרת לדורות הבאים.

היה מעניין מאוד, שוחחתי עם סבתי על משפחתנו. למדתי רבות על ענפיה הרבים והשונים של המשפחה ועל סבתי.