מאגר סיפורי מורשת

העלייה לישראל מרומניה

הסיפור מתמקד בסיפור העלייה שלי ושל בעלי יאנקי לארץ. אנחנו ילידי רומניה. החלטנו לעלות לארץ ישראל. בשנת 1974, כשהייתי בת 28. סוף סוף קיבלנו אישור עלייה לישראל מרומניה, אחרי תהליכים ארוכים של שנים.

ציפינו, התכוננו, ארזנו חפצים וזיכרונות והגענו לשדה התעופה של העיר בוקרשט לרגל העלייה לארץ ישראל. מיציאתנו לשדה התעופה של בוקרשט התחילו הצרות, מעתה עברתי חמישה ימים של סיוט גדול. אחרי שעברנו את כל הביקורות של המסמכים והסריקות הגופניות וחשבנו שהכל בסדר והנה הנה אנחנו עולים למטוס. התברר לי שלא נתנו לבעלי, ינקו, לעלות למטוס.

לא הבנתי למה לא נתנו לבעלי ינקו לעלות למטוס, מה קרה?

וזה הסיפור, למקום העבודה שבו עבד יאנקו בעלי, סה היה מפעל בנייה, היה להם חוב כספי גדול לשלטונות רומניה שאף אחד לא שילם. בעלי, ינקו בזמנו היה הסמנכ"ל של מפעל הבנייה המדובר ברומניה, לכן הם לא נתנו לו לעלות למטוס לישראל. בעלי  נאלץ לחזור למקום עבודתו במפעל הבנייה ולטפל בעניין החוב של החברה.

ואני, מה אני עושה ?  אני עם ילד קטן בן 5. עלינו כבר למטוס לישראל ובעלי איננו על המטוס!!! אחרי 5 ימים של דאגות וחרדות, כשאני לא מבינה מה קורה ולהיכן בעלי נעלם, לבסוף נתנו לי קצת מידע והסבירו לי את העניין. בסוף התברר שלבעלי לא היה שום קשר לחוב של החברה והעניין סודר, סוף סוף נתנו ליאנקו לעלות לארץ באיחור.

הש"ב (שירות הביטחון – השב"כ של היום) מאוד עזר לנו לפתור את הבעיה עם בעלי ולהביא אותו כמה שיותר מהר לארץ. התאחדנו שוב כמשפחה לאחר חמישה ימים של פחד וחוסר וודאות.

הזוית האישית

פרננדה: התאחדנו שוב כמשפחה לאחר חמישה ימים של פחד וחוסר וודאות – חוויה שלא נשכח לעולם!