מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי עלה לארץ ישראל בשנת 1958, כאשר היה בן 7 שנים. סבי התגורר בעיר סננדץ וכאשר פתחו את השערים החליטו הוריו של סבי לעלות לארץ ישראל מפני שהיו ציונים וארץ ישראל וירושלים קסמו להם.

 

כאשר הגיעו לארץ הפנו אותם למושב מרגליות שבצפון, שם הייתה קבוצה של עולים מפרס, כורדים. הם חיו בבתים קטנים ובצריפים. למשפחה של סבי היו קשיים בשפה מפני שכולם שם דיברו בעברית והמשפחה של סבי ידעה לדבר רק פרסית וערבית. התאקלמותם בארץ הייתה קשה, בלי עבודה ועם מנטליות שונה. הוריו של סבי עברו לנס ציונה וקיוו למצוא עבודה כדי שיוכלו להרוויח כסף. בנס ציונה גרה סבתו של סבי, דיאקה, ומשפחתו של סבי הייתה שם כחודש ואחר כך עברו לכרכור. בכרכור הם חיפשו עבודה הרבה זמן ואז מצאו.

 

אמו של סבי, חנה זרין ז"ל, עבדה בשער מנשה ויום אחד היא היא יצאה לחגוג יום הולדת בגן  לבתה יוכי בת השלוש. היא נאלצה לעלות על טרמפ. האיש הקיבוצניק לקח אותה מצומת כרכור עד לשער מנשה. מכיוון שלא עצר לה ופנה עם הרכב לכיוון בקעה אל גרביה, חששה וקפצה מן הרכב הנוסע. היא נפלה על הארץ, הספיקה לבקש מעט מים ונפטרה במקום הקפיצה. סבי היה כבן 8 כשאמו נהרגה ולו עוד 4 אחים. אביו לא יכול היה לגדל אותם לבדו מפני שהיה עליו לעבוד במשמרות, לכן נאלץ להיפרד משלושת ילדיו הקטנים: טימור בן חמש, יוכי בת שלוש וכוכי בת שנה ושמונה חודשים. סבי נשאר עם אחותו פלורה בת ה-7 והמשיך את לימודיו בבית הספר ממלכתי כרכור בו אני לומדת היום. אביו של סבי התחתן בשנית ונולדו עוד שני אחים למשפחה.

 

בשנת 1976 התחתן סבי עם סבתי ציפורה לבית מסילתי ולהם 4 ילדים. כשאמי היתה בת שנתיים, אבא של סבי, מנשה נסיר זרין ז"ל, עבד בגרנות ויום אחד במהלך עבודתו עלה על משאית לבדוק את המיכל שלה. המשאית נסעה בטעות והוא נפל על משטח בטון ונהרג במקום, כאשר סבי היה בן 31 עם שני ילדים. היום סבי פנסיונר של "בזק" ובעל עסק להשכרת ציוד לאירועים, אב לארבעה ילדים וסבא לשבעה נכדים.

 

תשע"ה 2015