מאגר סיפורי מורשת

מלחמת יום הכיפורים כפי שתיאר אותה שר הביטחון דאז משה דיין,"חורבן הבית השלישי", הייתה המלחמה הקשה ביותר מאז מלחמת הקוממיות. כבר בערב יום הכיפורים לאחר תפילת כל נדרי, חשנו באווירה מתוחה כשטנדרים צבאיים הסתובבו ברחובות פתח תקווה ואספו קצינים בכירים.

בבוקרו של יום הכיפורים 06.10.1973 שמענו טיסות של מטוסי סילון והבנתי שמשהו לא טוב קורה. בשעה 14:00 הודיע בבסיסי שמתחוללים קרבות בין צבאות ישראל ובין צבאות מצרים וסוריה. בהיותי לוחם בשרות מילואים גויסתי למלחמה. יחידתי יועדה ללחום ברמת הגולן. לאחר הצטיידות חפוזה עלינו על הזחל"מים והתחלנו לנוע לעבר רמת הגולן. המלחמה הייתה קשה מאוד ועקובה מדם והניצחון היה יקר מאוד.       

 

מלחמה זו, היוותה עבורי מבחן עמידות במצבי לחץ וסכנה בלתי רגילים. מאחר והקשר הטלפוני עם הבית היה נדיר וקשה, היו המכתבים הרבים שכתבתי וקיבלתי, מקור להתגברות והתעלות מעל מצבים אלה.      

בסיפור זה אני מתייחס רק לרגעים פרטיים ולא לאירועים שקרו בשטח.

מכתב זה נכתב בתנאים קשים בתוך שוחת מגן

 

 

גלויה מרונית בת גיסתי 

 

 

מכתב ראשון מהבן אבירם אבא של יאיר הנכד

משוב סבא יוסי: מהעלאת זיכרונות ממלחמת יום כיפור, למדנו שלמרות היותנו במצבים קשים ולחוצים, הקשר והתמיכה המשפחתית מהווים מקור כוח בלתי רגיל להתגבר על מצבים מעין אלה.

שמחתי לחלוק רגעים מיוחדים אלה עם נכדי יאיר על מנת שגם הוא יבין ויפנים עד כמה חשוב ביותר הקשר המשפחתי שאין דומה לו.

משוב הנכד יאיר: שמחתי לעבוד עם סבי ולהקשיב לזיכרונותיו ממלחמת יום כיפור ולמדתי ממנו שלא משנה מה יקרה, הקשר המשפחתי הוא החשוב ביותר. נכתב בשנת 2009 מורה מובילה אילת שחק 

 

תשע"ה