מאגר סיפורי מורשת

שמי ריצ'רד, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

כשהייתי ילד נורא אהבתי ללכת לסרטים של המערב הפרוע עם קאובויים (בוקרים) ואינדיאנים. אני וחברים שלי היינו משחקים בדמויות כאלה. חלמתי שיום אחד אני ארכב על סוסים כמו אלה בסרטים. אבל גרנו בעיר ולא היה לי קשר עם העולם הכפרי ולא היו לי הרבה הזדמנויות, אלא לעתים רחוקות הזדמן לי לשבת על סוס-פוני בחוף הים.

לאחר שעזבתי את התיכון והתחלתי לעבוד, לקחתי יוזמה והלכתי לאורווה באיזו חווה קרוב לעיר, וביקשתי מהם ללמד אותי לרכב ברצינות. מהר מאוד התלהבתי מהנושא ובמשך כמה שנים הייתי הולך לרכב כמה פעמים בשבוע. כשהתחלתי לבקר בארץ בשנות ה-60 אהבתי לסוסים הובילה אותי אל ורד הגליל. כשעליתי ארצה למדתי עברית באולפן, ובשבתות החופשיות הייתי נוסע לורד הגליל בטרמפים כדי לעבוד עם הסוסים. לפעמים יגאל אלון היה מגיע לורד הגליל כדי לרכב על סוסה בשם גולנה (מצאו אותה בגולן אחרי מלחמת ששת הימים). יגאל אלון אהב לדהור איתה בין הסלעים על ההרים. יהודה אבני, הבעלים והמייסד של ורד הגליל, היה מודאג שהוא יכול ליפול ולא ימצאו אותו. לכן יהודה היה מבקש ממני לרכב במרחק מה אחרי יגאל אלון, כדי לשמור עליו בלי שהוא ירגיש בי, והוא לא ירגיש ששומרים עליו. אבל האמת היא שהוא היה ער לזה. אחרי הרכיבה, כשחזרנו לאורווה, הוא היה מחליף איתי כמה מילים והיה שואל אותי אם נהניתי..  יגאל אלון היה נכד של אחד המייסדים של ראש פינה (איפה שאני גר), אלתר שוורץ. בגיל צעיר היה יגאל אלון מפקד הפלמ"ח והוא הפך להיות פוליטיקאי ואפילו היה שר החוץ. הוא גר בקיבוץ גינוסר והתחיל את המסורת של מפגשי האביב של תושבי הגליל, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.

הקשר שלי עם ורד הגליל הוביל אותי לראש פינה, בה הייתי שותף בעסק של גידול בקר במרעה טבעי והייתי רוכב יום יום בשדה. אפילו הייתה לנו אורווה מאחורי הבית והילדים שלנו היו עוזרים לי לטפל בהם. עם הזמן הייתי שותף בעסק של גידול סוסים מגזע ערבי טהור. היינו  מביאים לארץ סוסים מאנגליה, בדרך כלל במטוס. פעם אחת רכשנו באנגליה משאית מיוחדת להובלת סוסים. יחד עם חבר מכפר בלום, שקוראים לו יואב, הוספנו שש סוסות מכל מיני חוות מאנגליה ויצאנו לדרך ארצה. היו לנו הרבה חוויות בדרך שהתחילו באנגליה בטמפרטורות של מינוס 15 מעלות, והמשיכו במעבורת שהפליגה לצרפת דרך תעלת למנש. נסענו מעיר לעיר עד שהגענו למרסיי ומשם עלינו, אני, יואב והמשאית עם ששת הסוסות בפנים והפלגנו לארץ. בדרך הייתה סערה בים ואני ויואב הרגשנו רע מאוד, אבל הסוסות התנהגו כאילו שהן רגילות לתנאים האלה. בסוף כולנו הגענו בריאים ושלמים לנמל אשדוד.

סבא בגיל 7.5

הזוית האישית

סבא ריצ'רד והנכדה אביגיל: היה לנו ממש כיף ומעניין בתכנית הזו, וכמובן שנהנינו לעבוד ולכתוב את הסיפור של סבא ביחד.