מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אני והסבא ישבנו בצוותא

אני וסבי יושבים יחד לכתוב את סיפורו
סבי כפעוט
רוני ארניה מספר את סיפור חייו

שמי אמיר לוי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ומתעד את סבי, אהרון ארניה. סבא שלי נולד בעיר איסטנבול ברובע קאדיקאוי שבטורקיה. לאימא שלו קראו קורין ולאבא שלו קראו רפאל, סבא רבא שלי היה דוקטור יוסף חיון, רופא שיניים.

סבא רבא

תמונה 1

משפחת סבי הם ממגורשי ספרד. בשנת 1492 גורשו מחצי האי איברי, הוא ספרד והגיעו לאימפריה העות'מאנית-טורקיה. לסבא רבא שלי הייתה חנות של אביזרים לנעלים. סבי למד בבית ספר צרפתי של כמרים.

סבי בתמונת מחזור

תמונה 2

המשמעת בבית הספר הצרפתי שנוהל על ידי כמרים הייתה קשוחה מאוד. אחד האיסורים הגדולים היה להגיע לבית הספר עם שיער ארוך. סבי, שלא אהב להסתפר, הגיע באחד הימים לבית הספר עם שיער ארוך . המנהל שראה אותו קרא לו לחדר ובנוכחות תלמידים נוספים הוציא מהמגירה זוג מספריים ולתדהמת סבי הוא גזר לו את שערותיו.

בילדותו לא היה נהוג לקנות בגדים חדשים לפני החגים היות ומצבם הכספי של הוריו לא היה טוב. לכן היו נוהגים להתאים את הבגדים של אביו למידותיו של סבי. את הנעליים הם הזמינו אצל סנדלר במספר מידות גדולות בכדי להימנע מלקנות נעליים חדשות. אחרי הלימודים הוא היה עוזר לאביו בחנות, אביו היה שולח אותו לקנות סחורה בכדי למכור בחנות. בגיל 14 אביו חלה במחלת לב וסבי נאלץ להחליף אותו בחנות, כך שבגיל 14 הוא נאלץ לעזוב את בית הספר ולהתמסר לפרנסת משפחתו ולסייע לאמו בטיפול רפואי באביו. לאחר כששה חודשים אביו נפטר ואמו יחד איתו נאלצו לעלות ארצה בגלל בעיות כלכליות קשות. לאחר שאמו והוא מכרו את תכולת הבית והחנות הם עלו ארצה באונייה.

במהלך ההפלגה

תמונה 3

כשבועיים לאחר עלייתם ארצה פרצה מלחמת ששת הימים. בתקופת המלחמה סבי ואמו התגוררו בביתו של דודו ששמו היה מוריס חיון והתגורר בת אביב. לאחר סיום מלחמת ששת הימים, בגלל חוסר מקום בביתו של דודו מוריס, נאלצו סבי ואמו להיפרד. אמו קורין עברה להתגורר באולפן בחיפה שבצפון וסבי הוסע יחד עם דודו מוריס מבלי לדעת לאן נוסעים, לפנימייה כפר הנוער ניצנים, פנימייה של עולים חדשים על יד העיר אשקלון. כשישה חודשים לא נוצר קשר בין סבי לאמו. אחרי שישה חודשים אמו באה לבקר אותו והמפגש ביניהם היה מרגש מאוד.

סבי התחיל ללמוד עברית. בכיתה מתחת לכיתה בה הוא למד למדה נערה מאוד יפה שמצאה חן מאוד בעיני סבי. לאחר מספר חודשים סבי הציעה לה חברות והיא הסכימה. סבתי מרי עלתה ארצה מהעיר טטוואן אשר במרוקו הספרדית.

סבתא מרי בנעוריה

תמונה 4

סבתי עלתה ארצה עם הוריה בשנת 1963. היא התגוררה מספר שנים במעברה באשקלון, נקלטה לכיתה ג', כיתה שכל התלמידים בה ידעו עברית. אחרי מספר חודשים שלמדה עברית היא נקלטה כראוי בין תלמידי הכיתה. בהיותה בת חמש עשרה עברה ללמוד בתנאי פנימייה בכפר הנוער ניצנים , פנימייה שבה למד גם סבי. לאחר תקופה קצרה סבתי וסבי הפכו מידידים טובים ל"זוג" אוהבים. לאחר סיום לימודיה סבתי החלה ללמוד לימודי סיעוד ולאחר מכן מילדות. כל אותה תקופת הלימודים סבתי וסבי המשיכו בקשר ביניהם. לאחר סיום לימודיה היא התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינה, בתקופת שירותה הצבאי היא התחתנה עם סבי. לאחר תום הלימודים התיכוניים, סבי התגייס לצה"ל ולאחר שחרורו סיים לימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית. לאחר סיום לימודיהם נולדה אמי קרן ליאת ארניה. נהוג היה במסורת שהייתה מקובלת על משפחת סבי וסבתי לקרוא לרך הנולד על שם הסבים. לכן שמה של אמי קרן היא על שם סבתא מצד סבי קורין. לאמי יש שתי אחיות: טלי והילה.

אמי בילדותה

תמונה 5

בשנת 2006 אמי התחתנה עם אבי ששמו אלון לוי. ולפי דבריו של סבי, ״אחרי שלוש שנים שלא קרה שום דבר מעניין אני נולדתי" וכך סבי וסבתי נהיו סבים מאושרים. וכך הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

כאמור, מוצאם של סבי וסבתי הם ממגורשי ספרד. מספר מנהגים ואמונות שהיו מקובלים בקרב מגורשי ספרד: אין להצביע על כוכבים היות וזאת הייתה עלולה להיות סכנה לזהות כיהודים בפני הנוצרים שאסרו על אמונה ביהדות. עוד מנהג: נוהגים בחג פסח לשים את הגדת הפסח על הברכיים בכדי למנוע משונאי יהודים להגיע ולזהות אותם כיהודים ולהעניש אותם.

הזוית האישית

אהרון ואמיר: שמחנו מאד כסבא וכנכד הבכור לספר ולשמוע את תולדות משפחתנו שהיא גם תולדות עם ישראל. ובעיקר שמחנו להיות במחיצת אחד של השני, לבד, כל שבוע יותר משעה, דבר שקירב אותנו ואפשר לנו להכיר אחד את השני טוב יותר.

אהרון ואמיר במסגרת התכנית 

תמונה 6

מילון

צוותא
יחד.

ציטוטים

”בגיל 14 סבי עזב את בית הספר בעקבות מחלתו של אביו“

הקשר הרב דורי