אני בן למשפחת שחרור, משפחת גבורה !
הייתי חייל במלחמת שלום הגליל !
נולדתי בצפת ב-1947 , סמוך להכרזת המדינה על ידי האומות המאוחדות, דור
שמיני לילידי הארץ.
משפחתי מרובת ילדים, חמש בנות ושמונה בנים. כולם שירתו בחילות
השדה בצה"ל. מצד אמי כוכבה.
אני בן למשפחת שחרור, משפחת גבורה שתרמה לשחרור העיר צפת במאבק
נגד הערבים ושילמה על כך
מחיר כבד: שניים מבניה נפלו בשחרור צפת, אברהם ושמעון
שחרור.
במלחמת יום כיפור איבדה משפחת שחרור שני חללים נוספים: אמנון שחרור ויהודה
איבי, שאמו מרים נולדה במשפחת שחרור.
אבי יהודה ממן ז"ל, יליד ראש פינה, גר בג'עוני (גיי אוני). הוא
עבד כנהג משאית בתקופה שלפני שחרור
צפת וסיפק מזון לצפת הנצורה.בילדותי למדתי בבית ספר אליאנס.
בהיותי בכיתה ג' הוחלף שם בית הספר
ל" כי"ח", שהינו ראשיי תיבות של המלים: כל ישראל חברים.
בסך הכול
למדתי עד כיתה ט' בלבד ועזבתי את הלימודים בשל הצורך לתת יד לפרנסת המשפחה.
בילדותי
הייתי חייל במלחמת שלום הגליל. בנובמבר שנת 1982, ביום שבו אירע
הפיצוץ בבניין הממשל בעיר צור
שבלבנון, יצאנו בבוקר לפעילות בדרום לבנון. בדרכנו
להרי השוף ארבו לשיירה שלנו מספר מחבלים.
אני נסעתי בסוף השיירה. הובלתי משאית
שנשאה ציוד לסלילת כבישים. לפתע, באמצע הנסיעה,
קפצו
משני צדי המשאית מחבלים חמושים באקדחים. הם סימנו לי לעצור ולבוא איתם בשבי.
סירבתי להיכנע ונאבקתי בהם בידיי. בעודי נוהג בקצב איטי בגלל העלייה ובו בעת נאבק בהם, ירו בי שניהם
שישה כדורים, שפגעו בשתי רגליי. דחפתי אותם מחוץ לרכב והמשכתי בנסיעה עד לנקודה
הצבאית הראשונה,
שבה טיפל בי חובש. משם פינו אותי בהליקופטר לבית החולים זיו בצפת.
(הסיפור תועד בעמוד הראשי של "ידיעות אחרונות").
לאחר ששוחררתי מבית
החולים החלמתי בבית בעזרת טיפולי
פיזיותרפיה ובתמיכת רעייתי המסורה.
ד"ר ישראל וידרה היה הרופא שלקח אותי תחת
חסותו וטיפל בי באופן יוצא מהכלל. נוצרו בינינו יחסי קרבה
ושנינו התחלנו לארגן
טיולים משפחתיים עם ילדינו בהרי הגליל העליון ובאתרים היסטוריים בארץ.
בכל טיול
ערכנו גם פיקניק בטבע. החברות בין שתי המשפחות נמשכת עד היום הזה.
קישור לסרט תכנית הקשר הרב דורי
מילון
צפת הנצורהערב מלחמת העצמאות ב-1948,הבריטים פינו את המקום ב-16 באפריל 1948 ומסרו לידי הערבים את עמדותיהם אשר שלטו על הרובע היהודי, וכך הושם הרובע במצור.
ציטוטים
”"סירבתי להיכנע ונאבקתי בהם בידיי".“