מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי פנחס יונה.

אני קרוי על שם קרוב משפחה שלי. נולדתי בתאריך 26.6.1939, בעיראק. נולדתי במשפחה עם 6 אחים ואחיות ואני הבן החמישי. בבית שלי בעיראק היו 2 חדרים גדולים מאוד ולכל אחד ממשפחתי היה הרבה מקום לעצמו.

גדלתי בנוף עצי התמר ונחל גדול מאוד שאהבתי לשחות בו. ליד ביתי היה בית כנסת. בבית דיברו רק ערבית והמאכל האהוב שלי הוא קובות זה המאכל האהוב שלי עד היום. שם שחקתי עם החברים בגולות רק שבמקום גולות שחקתי באבנים. עליתי לארץ בשנת 1951 בגיל 8-9 עם אמא אחי יוסף ואחותי רגינה והרגשתי שמשהו חדש מתחילה חוויה אחרת הגעתי לארץ ישר לקיבוץ עין גב שם דודתי לימדה אותי לדבר עברית.

בנערותי עבדתי במטע הבננות, אני זוכר שהרבה אנשים קינאו בי ורצו גם את תפקידי. אחרי עבודתי במטע עבדתי במפעל להכנת חוטי כותנה ובזמן עבודתי במפעל כשניקיתי את אחת המכונות קבלתי חתך רציני מאוד באצבע, ועברתי ניתוח מסובך. דודתי הציעה לי ולאמי לעבור לגור בחיפה איתה. שם לא הבנתי את כל מה אמרו לי בעברית, ולכן הרביצו לי ונתנו לי מכות ועד עכשיו יש לי צלקות מאלה שהרביצו לי.

אחר כך עברתי לחלסה שהיום היא קריית שמונה. לאחר מכן פגשתי את שושנה בשנת 1991 בקיבוץ דפנה דרך בן דודי. שושנה הייתה נערה יפה מאוד. אהבתי אותה מאוד וכעבור כמה שנים והיא כבר הייתה אשתי. לאחר מכן נולדה לנו תינוקת ראשונה ויפה בשם סמדר, אחר כך נולד עזרא אחריו דורון ואחרונה חן ששינתה את שמה להילה. כיום אני סבא לשבעה נכדים מתוקים וחכמים וגם מתנדב בבית הקשיש בקריית שמונה.

קישור לשיר שסבא אוהב: משהו חדש מתחיל…

הזוית האישית

רוני: למדתי את סיפור חייו של סבא ואת חוויותיו ואת קשייו בעברו כשעלה לארץ.

פנחס: שמחתי לבוא לעבוד ולספר את הסיפור, זו היתה חוויה ראשונה עבורי.