מאגר סיפורי מורשת

הנין גבריאל ירמיהו מספר על סבא רבא ירמיהו גטה

אם אשכחך ירושלים…גונדר ?

החלום שנשאר חלום… והגשמתו המאוחרת בידי אחרים.

סיפורו המופלא של ירמיהו גטה, צעיר אתיופי מהעיר גונדר שהיגיע לירושלים בשנת 1905, במטרה ללמוד להיות מורה ולחזור לגונדר כדי להקים בית ספר יהודי ראשון במקום.

שמי גבריאל ירמיהו דסלאי, נינו של ירמיהו גטה. אני תלמיד בתיכון אורט רמות תעופה וחלל בירושלים, מגשים חלומו של סבא רבא שלי.  המיצג שהכנתי מבוסס על סיפורו המופלא של סבא רבא שלי, ירמיהו גטה.

במיצג ניתן לראות שסבא רבא עומד לבדו. הוא מייצג את מה שעברה הקהילה האתיופית המסוגרת, ואת הטלטלה שעבר כשפגש בירושלים יהודים שבאו מתרבות אחרת, והיה עליו להתמודד איתם. סבא רבא חי בשני העולמות המיוצגים במיצג בבגדיו:

בצד שמאל – לבוש אתיופי מסורתי של הקייסים (מורים) באתיופיה.

בצד ימין – בגדים שחורים של רבנים, כפי שנהגו ללבוש בירושלים.

ברקע מוצג בית המדרש "עזרה", למורים, שנבנה ע"י גרמנים שרצו להפיץ את התרבות הגרמנית בעולם. בית המדרש נמצא עד היום ברחוב ישעיהו בשכונת זכרון משה.

סבא רבא שלי התחנך בבית מדרש זה הנמצא עד היום ברחוב ישעיהו בשכונת זכרון משה. לאחר סיום לימודיו במקום, נדד למדינות שונות באירופה, במטרה להפיץ בעולם את תרבותה של העדה האתיופית, וכדי לגייס כספים שיעזרו לו להקים בית ספר יהודי ראשון בגונדר.

המבנה במיצג, שבו ספסלים ריקים, הוא מבנה בית הספר שסבא רבא שלי הספיק להקים בגונדר, אך הוא ריק מתלמידים ומורים, כיוון שהקמתו סימלה את ההתחדשות שהוא ניסה להביא לגונדר, למורת רוחם של הקייסים המקומיים, שהתנגדו לשינויים שעלולים לחול על הקהילה המקומית. ולכן שרפו את המבנה.

סבא רבא שלי, ירמיהו גטה, נפטר מצער, סמוך לשריפת בית הספר שלו, שהיה מפעל חייו ונהרס. היום אני ומשפחתי מתגוררים במדינת ישראל, בירושלים, ובכך אני מרגיש שאני מגשים את חלומו להפיץ את התרבות האתיופית, ולגשר בין שני העולמות.

Israel: 20,000 Children explore heritage in art exhibition, on i24NEWS תכנית סיפור משפחתי – My Family Story

תכנית סיפור משפחתי, בהובלת בית הספר הבינלאומי ע"ש קורת ללימודי העם היהודי בבית התפוצות, מזמינה את בני הנוער לחקור ולהציג את עבודת השורשים שלהם באמצעות התחרות "מוצגים מספרים", ע"ש מנואל הירש גרוסקופף. המגוון המדהים של המוצגים המספרים, שנוצרו כל אחד במרחב ייחודי, מוצגים כאן כחלק ממפגש אמיתי בין בני הנוער ומשפחותיהם.

הזוית האישית

גבריאל ירמיהו דסלאי: היום אני ומשפחתי מתגוררים במדינת ישראל, בירושלים, ובכך אני מרגיש שאני מגשים את חלומו להפיץ את התרבות האתיופית, ולגשר בין שני העולמות. את התחקיר והמיצג הכנתי בעזרת אמא שלי, סבינה, שסיפרה לי את ספור חייו המיוחד של סבא רבא שלי, ועוררה בי את המחוייבות להעביר הלאה את ספורו מדור לדור.