מאגר סיפורי מורשת

ילדות באתיופיה

אלמיטו ווסה נולדה בכפר ליד גונדר באתיופיה בשנת 1970. היא לא למדה בבית ספר כי לא יכלה ללמוד. באתיופיה הילדים לא למדו בבית הספר, רק מי שהיה לו הרבה מאוד כסף יכול היה להרשות זאת לעצמו.

אלמיטו עזרה בבית שלה וכבר בגיל 12 אמא שלה לימדה אותה לבשל ולעשות כמעט כל עבודות הבית הקשות. אבל היא אהבה את העבודות למרות שהן היו קשות.

אלמיטו אהבה חגים אבל לא יכלה לחגוג כי היו בכפר הרבה נוצרים שהכריחו את האתיופים להתנצר ולא הרשו להם לחגוג חגי יהודיים.

חגים בבית אלמיטו

המשפחה שלה חגגה את החגים בבית בסתר כדי שלא הנוצרים לא יבחינו בזה. היא הכינה כדים לבד ומכרה אותם. לקראת פסח היא הייתה עובדת קשה כי באתיופיה כל הכלים היו מחרס ולא היו כשרים לפסח כך שלפני חג זה כולם קנו כלים חדשים. החיים שם היו מאוד קשים.

בגיל 25 היא ומשפחתה עברו לאדיס אבבה בתקווה לחיים טובים יותר, אבל גם שם לא היה כול כך פשוט משום שהיו גניבות ונוצרים שעדיין הציקו ליהודים. עד שבשנת 1995 הם עלו מאדיס אבבה לישראל. בישראל היא מתגוררת בגבעת אולגה.

מאכל שורו שאני הכי אוהב שוּרוּ וָואט (מיטבל חומוס/אפונה מהיר). מוגש כמעט בכל ארוחה. מיטבל מהיר הכנה, על בסיס תערובת מוכנה הנמכרת בחנויות למוצרי מזון אתיופיים. תערובת זו מכילה קמח חומוס, לעיתים בשילוב עם קמח אפונה, המתובל בבֶּרְבֶּרֶה (תערובת תבלינים עיקרית בהכנת רטבים שונים). את תערובת החומוס מבשלים למעין דייסה סמיכה (אם כי יש המעדיפים מרקם דליל יותר) ומגישים חם.מדי, אפשר להוסיף לה קמח או חומוס לא מתובל. להלן אופן ההכנה של מיטבל החומוס:

מצרכים:

¾ כוס תערובת שורו חומוס מוכנהבצל בינוני פרוס דק1/2 ( כף שמן (לא שמן זית1כוסות מים רותחים4כפית מלח, או לפי הטעם והתערובת שבה משתמשים.1/2

הכנה

מזהיבים את הבצל הפרוס בסיר על להבה בינונית, מערבבים ומוסיפים את השמן. מערבבים שוב ומניחים לבצל להיטגן אך לא להשחים