מאגר סיפורי מורשת

שמי אמיר, ורציתי  להכיר לכם את סבתי שולה.

שולה נולדה בבית החולים בלינסון לשני הורים שעלו מפולין בשנת 1934, בעלייה החמישית, במטרה לעזור בבניית הארץ ובהפרחת השממה. בתחילה גרה המשפחה בכפר סבא, וכשמלאו לסבתי 4 שנים, עברה המשפחה לתל אביב. היא למדה בבית הספר היסודי ׳הכרמל׳.

כשהייתה ילדה, לרוב חברותיה לא היו אחים או אחיות בשל האמצעים הכלכליים הדלים שעמדו לרשותן של רוב המשפחות. משפחות שרצו לתת לילדיהן חינוך עשיר, בנוסף למסגרת בית הספר, העדיפו להישאר עם ילד אחד ולהשקיע בו. בגיל שש, נולדה לחברתה הטובה אחות, וסבתי פתחה במסע תחנונים ולחצים וזכתה אף היא באחות- ניצה.

בילדותה, הילדים אהבו לשחק 1,2,3 דג מלוח, 5 אבנים, תופסת, מחבואים, קפיצה בחבל, שני דגלים וכל מיני משחקים יצירתיים. למשל, משחק בשם ״שלום אדוני המלך״, שבו ילד אחד נבחר להיות המלך, השאר הם קבוצה שמחליטה משהו לעשות בשפת הסימנים, והמלך צריך לנחש מהי הפעולה עליה החליטו בקבוצה. לדוגמה, ילדי הקבוצה באים למלך, המלך שואל: ״שלום בניי היקרים, איפה הייתם ומה עשיתם?״ וילדי הקבוצה עושים את התנועות המתאימות, כגון: תפירה, קציר וכו׳. המשחק יכול ליצור מצבים מאוד מצחיקים, אם ילדי הקבוצה בחרו, למשל, שהם נוהגים בחללית חייזרים.

כילדה, למדה סבתי נגינה על חלילית, חליל אלט ופסנתר. הפסנתר, שיוצר ע"י חברת 'בליטנר' הגרמנית, יקר ללבה במיוחד, מאחר שנקנה בחסכונות ששמרו הוריה לימים קשים. פסנתר זה יישאר לנצח בתוך המשפחה!

האירוע הכי מרגש בחייה של שולה התרחש כשהיתה בת 12. במקום חגיגת בת מצווה, כפי שחוגגים כיום, היא זכתה בחגיגה הכי גדולה במדינה- הקמת המדינה! ביום ההחלטה, בכ״ט בנובמבר, התכנסו השכנים בביתה של משפחת ארטג כדי לשמוע את תוצאות ההצבעה בעצרת האו״ם, מאחר שהם היו היחידים בבניין בעלי רדיו. סבתי לא תשכח את הערב רווי המתח הזה, בו הם המתינו לתוצאות ההצבעה, שתכריע האם יהיה רוב בעד הקמת מדינה. אחרי סיום ההצבעות, התברר ש- 33 מדינות הצביעו בעד, 13 נגד ו- 10 נמנעו. באופן ספונטני יצאו המוני ישראל לרחובות וסבתי, שגרה בסמוך לכיכר דיזינגוף בתל אביב, יצאה עם משפחה לכיכר, שם רקדו הורה במשך שעות צעירים, זקנים וילדים. למרבה הצער, למחרת פרצה מלחמת העצמאות, אך זה סיפור לפעם אחרת…

בסיום היסודי התקבלה סבתי לתיכון עירוני א׳ בתל אביב, שקלט תלמידים מצטיינים מכל בתי הספר בעיר.

בצבא היתה פקידה של סגן אלוף, ולאחר השירות הצבאי סבתי למדה באוניברסיטה העברית בירושלים שני תארים ברוקחות ובכימיה. לאחר תקופת התמחות, שבחלקה עבדה בבית מרקחת פרטי ובחלקה בבית מרקחת בבית חולים תל השומר, הבינה סבתי שעיסוק זה אינו מאתגר אותה. היא בחרה לעבוד בחברה התרופות ׳טבע׳, ומי שקיבל אותה לעבודה היה לא אחר מאשר אלי הורביץ הנערץ! שולה עבדה בחברה זו עד לפרישתה, צמחה עם החברה, מילאה שורה של תפקידים מעניינים, הרבתה לנסוע לכנסים רפואיים בחו״ל והעבירה הרצאות בכל העולם בחברות תרופות עימן ׳טבע׳ היתה בקשר- במזרח הרחוק, בדרום אמריקה, באפריקה ובאירופה.

כאשר פרשתה סבתי מ'טבע', וסבי ז"ל, יחיאל, פרש מתפקידו הבכיר בבנק, פצחו שניהם במסלול חיים חדש: הרצאות, הצגות, קונצרטים ונסיעות לכל רחבי העולם.

הזוית האישית

אני גאה בסבתי שולה, ודואג לה מאז נפטר סבי יחיאל.