מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אלו הם חייו של סבא שלי

דניאל וסבא שלמה
סבא שלמה בצעירותו
סיפור חייו של שלמה סגל

שמי שלמה סגל ואני סבא של דניאל. אני רוצה לספר לכם סיפור, סיפור על עלייתי לארץ בשנת 1950. נולדתי ברומניה-בוקרשט בשנת 1945, חודשיים אחרי גמר מלחמת העולם השנייה. הוריי ברומניה עבדו, אמי עבדה בחנות פרוות ואבי ניהל חנות בדים. אני בן יחיד, אין לי הרבה זיכרונות ילדות מרומניה.

לארץ הגענו על אונייה בשם קונסטנצה. הזיכרונות שלי מתחילים כשהגעתי לארץ בהיותי בן 4 וחצי. התקבלנו בשער העלייה ושם ריססו לנו את כל הגוף, גם בתוך המכנסיים באבקה לבנה. לאחר מכן התברר לנו שזאת אבקת D.D.T, זאת אבקה שהורגת טפילים כמו יתושים וכינים. ישנו מספר לילות בשער העלייה עם משפחה נוספת באוהל. לאחר מכן העבירו אותנו למעברה בין גבעת אולגה לחדרה בשם אגרובנק ואז קיבלנו אוהל פרטי משלנו, שם גרנו במשך שמונה חודשים. בחורף נכנסו מי הגשם ובקיץ היה חום מתיש. אבי הגיע לארץ כשהוא חולה במחלת הפרקינסון ועבד יומיים בשבוע בהנחת מסילת רכבת. אני זוכר שלמדתי ערבית ועברית מדוברת, שפות שדברו אז במעברה.

מכיתה ג' עברנו לגור בחדרה בשכונה תימנים בשם נחניאל. התחלתי ללמוד מכיתה ד' עד כיתה ח' בבית הספר בשם "בית חינוך". לאחר מכן למדתי ארבע שנים בבית ספר מקצועי בשם "עמל" במגמת חרטות ומסגרות. עבדתי כנער במסגרת מפעלי נייר חדרה עד לגיוס. בצבא עברתי טירונות, לאחר מכן עברתי קורס נשק והפכתי לנשק. נשארתי מדריך בקורס הנשק ולאחר ארבע חודשים פרשתי. לא אהבתי להיות מדריך בקורס. בשאר השירות הצבאי עברתי לתחום ביקורות נשק ביחידות שונות בצבא.

לאחר השיחרור חזרתי לעבוד במפעלי נייר חדרה ועבדתי במחלקת האחזקה. באותו הזמן הוקמה מכונה מספר שלוש, אשר ייצרה  נייר טישו שממנו מייצרים ממחטות אף, נייר סופג ועוד. הייתי בין מקימי המכונה. הצטיינתי בעבודתי ולכן הוצע לי לעבור למפעל חוגלה בתור מנהל הייצור. באותו הזמן חוגלה לא היה קיימת. המכונה התחילה לפעול בשנת 1967 בדיוק בתחילת המלחמה. רותקתי משקית, כיוון שהיה חשש שיהיו במלחמה הרבה פצועים. ולכן יצרנו נייר ליגנין שישמש כתחליף לתחבושות, מכיוון שהיה מחסור בצבא. לאחר המלחמה המשכתי לעבוד בחוגלה עד שנת 1970. בשנת 1970 קיבלתי הצעה להקים מפעל מתחרה בנהריה בשם "מונטנה". עבדתי במונטנה עד שנת 1977 לאחר מכן הקמתי חברת שיווק למוצרי נייר. בשנת 1983 אני ואשתי הקמנו מפעל בשם "חי מוצרי נייר" שקיים עד היום, והדור השני מפעיל אותו. ועד לפני שלוש שנים פרשתי מהעבודה.

הזוית האישית

סבא שלמה: נהניתי לבלות זמן איכות עם הנכדה שלי ונהניתי לספר לה על העבר והדרך שעברתי בדרך לזמנים אילו בארץ ישראל.

דניאל: נהניתי לגלות דברים על סבא שלי ולבלות איתו יותר ביום יום.

מילון

עליה
עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

ליגנין
ליגנין (באנגלית: lignin) ובעברית עֱצָן הוא תרכובת פולימרית. נעשה שימוש בליגנין בבגדים, כגון מעילים, בתור חומר דמוי נייר עבה ורך המשמש מילוי בין הבד העליון והבטנה. כמו כן, הוא משמש כחומר סופג וכתחליף לצמר גפן, ואף משולב בתעשיית ייצור סיבי הפחמן לשם הורדה במחירי העלות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הזיכרונות שלי מתחילים כשהגעתי לארץ בהיותי בן 4 וחצי. התקבלנו בשער העלייה ושם ריססו לנו את כל הגוף בDDT“

הקשר הרב דורי