מאגר סיפורי מורשת

שמי משה על שם משה רבנו. שם המשפחה שלי הוא חיים. שיניתי אותו מחיימזדה שזה בפרסית: חיים נולדו.

נולדתי בפרס כיום איראן ב- 1.1.1951ועליתי לארץ ב1954. הייתי אז בן 3 ועליתי עם כל המשפחה במטוס. רק אחותי נשארה באיראן. כשהגענו היה לנו קשה להשתלב בארץ, כי לא ידענו את השפה. לא היה אולפן, אז הייתי צריך לתרגם הכל להורים שלי,לא בחרנו איפה לגור הקימו מחנה אוהלים ולשם לקחו אותנו. הייתי הילד הכי קטן במשפחה יש לי שני אחים וחמש אחיות ופינקו אותי הרבה יותר מהם.

אירוע מיוחד מהילדות שלי – כשהייתי קטן, רכבתי על אופניים ולפתע תפס אותי כלב ברגלי. הוא התחיל לנבוח עלי ואני סובבתי את האופניים, הוא רדף אחרי עד שנשך אותי ברגל. אחרי שהוא נשך אותי הוא עזב אותי, הייתי כל-כך מבוהל ואני זוכר את האירוע עד עצם היום הזה.

בילדותי למדתי בבית ספר מעיינות בבית שאן והייתי בכיתה מיוחדת, כי השפה היתה קשה לי. המורים היו מצוינים הם לימדו כל תלמיד בקצב שלו. העבודה הראשונה של הייתה בחקלאות, בחרתי בזה כי לא היה לי מבחר של דברים, לא שאלו אותי עם זה מתאים לי או לא.

למרות זאת נהנתי מאוד בזמן עבודתי כחקלאי. קטפתי חצילים ועגבניות והדבר זכור לי כחוויה נהדרת. הייתי חקלאי שנתיים,ולאחר מכן הלכתי ללמוד חשמלאות, עשיתי בחינה, עברתי אותה והפכתי לחשמלאי מוסמך. בהמשך למדתי לימודי ערב כדי להפוך לחשמלאי ראשי.

בצבא שירתתי  בחטיבה 5, הייתי נהג משאית והעברתי ציוד מחיפה לאילת.

כשהייתי ילד גרתי בבית שאן ומחבלים ירו בנו פגזים, אחר כך במלחמת יום כיפור, הייתי חייל ונלחמתי ברמת הגולן. המלחמה זה לא דבר קל, זה משנה את האדם. הרבה חברים טובים שלי מתו ולמדתי מזה, שהחיים הם לא דבר מובן מאליו, הם דבר שברירי מאוד.

פגשתי את אישתי כשיצאתי עם בחורה אחרת שאותה עזבתי למענה. 4 שנים היינו חברים לפני שהתחתנו.

הזוית האישית

הראל: החוויה הייתה נהדרת שנינו למדנו הרבה דברים שלא ידענו אחד על השני.