מאגר סיפורי מורשת

אלחנן ניתן ונכדתו רוני רייסמן השתתפו יחד השנה, תשע"ט, בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר תדהר ביקנעם. אלחנן נולד בישראל בעיר חדרה בשנת 1937. כיום הוא מתגורר בקריית חיים.

הסיפור שלנו

הסיפור שלנו מתחיל בנבחרת האתלטיקה "הפועל קריית מוצקין": בשלהי הנעורים, כאשר סבא הדריך קבוצת בנות שסבתא הייתה אחת מהן. עם הזמן בין סבא לסבתא נוצר קשר ידידותי. יום אחד לאחר האימון סבתא ביקשה לשוחח עם סבא. כמובן שסבא נענה בחיוב. בדיעבד סבתא שאלה אותו האם יוכל לשפר את יחסיה עם בן זוגה שבמקרה היה מכר של סבא. סבא נענה בחיוב. עם הזמן סבא שם לב שהסיפור על תיקון יחסיהם נמשך יותר זמן מהמצופה.  באחד האימונים השגרתיים סבתא רצתה לשוחח עם סבא שוב. וכמובן סבא נענה בחיוב… בשיחתם סיפרה לו סבתא שאינה מעוניינת להמשיך ביחסיה עם בן זוגה. סבא כמובן שאל: "למה ומדוע?", סבתא סיפרה לו שהיא מעוניינת באחר. ממבטה בעיניה ידע סבא כי האחר הוא בעצם הוא. אך עדיין שאל: "ומי זה האחר?" וכמובן שאנו יודעים מה סבתא סיפרה לו…. ולאחר כמה שנים הם החליטו להתחתן וכיום הם יחד כבר 58 שנה!

הסיפור מאחוריי דגם הצוללת

הסיפור הבא יכול היה להסתיים באופן טרגי אך הסתיים לטובה: הסיפור מחזיר אותי 50 שנה אחורה, לשנת 1967, השנה בה נשלחתי לאנגליה לעיר פורטסמות', במסגרת עבודתי בחיל הים בתחום מערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית). תכלית המשימה: התקנת מערכת ל"א בצוללת דקר שנמכרה לחיל הים הישראלי ושופצה במספנות פורטסמות'. עבדתי בשיתוף פעולה עם חברה אנגלית שפיתחה את המערכת ולמדתי את תכונותיה. לאחר סיום העבודה בצוללת התקשר מנהל  החברה למפקד שלי ושאל אותו האם יוכל להשאיר אותי באנגליה ושאעפיל חזרה לארץ עם האונייה ואדריך אותה. המפקד שלי התנגד בתוקף מאחר והיה לי תפקיד נוסף בהתקנת מערכות ל"א בסטילים שבנו הצרפתים עבור חיל הים בשרבורג. ההחלטה של המפקד שלי הייתה גורלית עבורי מאחר וכפי שידוע לכם הצוללת דקר טבעה בדרכה ארצה וכל אנשי הצוות נספו ואני, חיי ניצלו בזכות המפקד שלי.

הנכדה רוני: "אז למה בכלל קיבלת את אות ההוקרה?"

סבא אלחנן: "קיבלתי עם פרישתי לגמלאות, מעבודתי במספנה כהוקרה על עבודתי בחיל."

סבא אלחנן עם דגם הצוללת 

מועדון הספורט בקריית מוצקין

שם לתמונה: התעמלות ונהנים.

הסיפור מתחיל לפני יותר מ-60 שנה, התמונה צולמה בקריית מוצקין בגינה של מועדון הספורט.

רוני: מה אפשר ללמוד מהתמונה על התקופה בה צולמה?

סבא: ניתן ללמוד על השוני בין דורנו לבין הדור של היום, כאשר פעם היה זה עיסוק הצעירים להשתולל, להופיע ולהיות יחדיו כל דקה ושנייה ,לעומת דורנו היום שבו בני הנוער צעירים ואפילו מבוגרים תקועים במסכים.

רוני: מתי צולמה התמונה?

סבא: התמונה צולמה בשנת 1955 תשט"ו, לפני 64 שנים.

רוני: מה היו הקשיים והרגשות בתקופה זו?

סבא: בתקופה זו היינו לקראת סיום הבגרויות בבית הספר, מבחינה מדינית התקופה הייתה מתוחה לקראת מלחמת סיני שבזמנה היינו אמורים להתגייס לצבא.

רוני: מי הן הדמויות בתמונה?

סבא: הדמויות הן חברי נבחרת ההתעמלות של הפועל קריית מוצקין. את שמותם איני זוכר אך היו בינינו הכרויות מכל מיני אירועים וחלקם חברים לספסל הלימודים.

רוני: האם הם היו מיודעים על צילומם?

סבא: התמונה צולמה בידיעה של המצטלמים.

רוני: מה היה אפשר ללמוד על לבוש המצולמים בתמונה?

סבא: מלבוש המצולמים ניתן היה ללמוד שהם עומדים להופיע בפני קהל.

הזוית האישית

סבא אלחנן: היה לי מעניין מכיוון שבצורה כמו זו יכולתי לשתף את הדור הבא בסיפורי במהלך חיי. אני רוצה לאחל לרוני שבבגרותה תזכור את סיפור חיי וסיפור חיי סבתה.

הנכדה רוני: אני רוצה להתחיל בלהגיד תודה לבית הספר שנתנו לי הזדמנות להשתתף בפרויקט הזה. הפרויקט היה עבורי משמעותי. למדתי דברים חדשים מיוחדים וקצת לא הגיוניים. אני שמחה כי יצרתי חיזוק לקשר שלי ושל סבא ונהניתי מזמן איכות אתו.  אני מאחלת לסבא המדהים שלי שימשיך לשמוח לצחוק ולאהוב.