מאגר סיפורי מורשת

ילדותה של לנה

לנה נולדה בעיר קמרובו בסיביר, רוסיה. (קמרובו היא עיר שמפורסמת בגלל כריית כסף שהעיר הזו עשירה בו)

הוריה עבדו בעיר, אביה כמהנדס בכיר ואמה עבדה כרופאת עיניים. הוריה סיימו את לימודיהם באוניברסיטת מוסקבה ועברו לקמרובו לפי ההפצה  ולאחר מכן לנה נולדה שם. קראו ללנה בשם זה מכיוון שלהוריה היו שתי אופציות: לנה וטניה. בחירת השם נעשתה באופן אקראי הוריה כתבו על פתקים את השמות ובחרו אחד ובו היה כתוב לנה.

זכרונות ילדות

לנה מספרת שבשכונה שבה גרה החיים היו מאוד משותפים מכיוון שחיו שם ילדים שהוריהם עבדו יחד במפעל, לנה והילדים מהשכונה מצאו שפה משותפת והייו חברים טובים. בזכרונותיה מתארת לנה את בית ילדותה כבית מרווח שהיה טוב מאוד יפה, כיוון שהיה בית פרטי עם שתי קומות וארבעה חדרים גדולים והרבה מקום. בימי החורף בקמרובו לנה וחבריה בנו בובות שלג ורכבו על מזחלות והעבירו ביניהם מחשבות על העתיד.

לאחר זמן מה לנה ומשפחתה עברו לבית קטן יותר עם שני חדרים, והוריה קנו לה ולאחיה פסנתר. הם מאוד התעמקו בזה והתאמצו כדי להגיע לרמה גבוהה ולנגן לאורחים.

לאחר תקופה עברה משפחה לעיר  לקורסק, שם הייתה להם משפחה גדולה ומורחבת – לאמא היו שתי אחיות לאבא היו שתי אחיות ואח. בעיר זו היוה בתים בנויים בצורת האות הרוסית П. ילדי מהבניין שחקו יחד טניס,כדורסל והחליקו על הקרח.

הילדים לא התרחקו מהבית על מנת שההורים יוכלו לראות אותם. בזמן המשחק כשהילדים היו רעבים והריהם לא היו בבית,הילדים אכלו לחם עם חמאה וסוכר וזה היה מאוד טעים כמו קינוח מפואר – כמעדן.

עוד מספרת ומרחיבה לנה שיש לה אח שיותר גדול ממנה ב3 שנים, כשגרו ברוסיה לנה ואחיה חלקו חדר. באותו חדר היה פסנתר ושתי מיטות לילדים. למרות הצפיפות לנה ואחיה הסתדרו יפה ולא רבו.  כשיצאו לטייל יצאו יחד כל החברים שלה ושל אחיה. עד כה לנה שומרת על יחסים טובים מאוד עם אחיה, האח גר בארץ ועובד במקצועו כמהנדס.

את ימי ההולדת חגגו בבית הוריה, לחגיגה הגיעו ילדים מהכיתה עם מתנות, ההורים התכוננו את המסיבה והכינו או קנו עוגת יום הולדת. ימי הולדת היו שמחים מאוד – הילדים שיחקו ושרו.

בבית ספר היו הרבה חוגים: חוג שירה, חוג ריקודים. המשתתפים בחוגים עשו קונצרטים והופעות בבתי חולים.

לנה הולכת לכתה א'

הפנאי העיקרי היה צפייה בטלוויזיה. אז בשנת 1960 לא היו מחשבים. כולם אהבו לראות תחרויות בין לאומיות של החלקה על הקרח. הטלוויזיה היחידה ברחוב הייתה אצל משפחתה של לנה, לכן כל השכנים באו אליהם לראות את הטלוויזיה.

בתקופת הלימודים  בבית הספר אחד מקצועות החובה היה שיעור מוזיקה. לנה מספרת שאלה היו שיעורים הכי מעניינים. המורה למוזיקה ניגן יפה מאוד באקורדיון כפתורים, לימד שירים מפורסמים, שירים פטריוטיים ובנוסף לימד גם מוזיקה קלסית. ניגן מנגינות של מלחינים הקלסיים השונים –מוצרט, שוברט, צ'יקובסקי.. ובשיעור לאחר מכן שוב ניגן את המנגינות והתלמידים היו צריכים להשיב מי הלחין את המנגינה.

לנה מאוד אהבה את השיעורים האלה, מאחר שהמורה סיפר הרבה דברים מעניינים על המוזיקה ועל המלחינים המפורסמים. הדור של לנה יודע הרבה שירים ועכשיו אחרי שעברו שנים, נולדו ילדים ואחרי זה הנכדים עדיין זוכרים את השירים.

מקום עבודה

אחרי לימודים באוניברסיטה לנה עבדה במפעל בתור טכנולוג. בהמשך חייה בעלה הופנה לעבוד בקובה ולנה לא עבדה כי נשארה עם בתה הקטנה בבית. אלה היו שנתיים הכי מאושרות, כולם היו צעירים.

היו שם 10 משפחות יהודיות וחוץ מזה היו משפחות ממקומות אחרים מברית המועצות. לא היה אנטישמיות כולם היו חברים טובים, גידלנו יחד את הילדים.

מקצוע

לנה במקצוע מהנדסת בתחום של בניית מכונות. אחרי שהיא ובעלה חזרו מקובה לנה התחלה לעבוד כמהנדסת במפעל מוצרי חלב והמשכה לעבוד שם עד לעלייתה לארץ.

בעלה עבד כמהנדס ראשי במחלקת ההרתחה, הוא היה אחראי על 30 עובדים. כשעלו לישראל בעלה המשיך לעבוד במקצועו. לנה לא עבדה בישראל כמהנדסת אבל כשלמדה מאוד עזר לה ידע בסרטוט.

שורשים

סבא וסבתא של לנה הגיעו אחרי מלחמת העולם השנייה מבלורוס. סבה היה רבי, אבל באותם הימים אסור היה לשמור על מסורת ומנהגים, מאחר שאביה היה קומוניסט. למרות זאת בני משפחה שמרו בסתר שמרו על כל המצוות, חגגו את כל החגים היהודיים, שמרו על כשרות.

סבא וסבתא גידלו עופות ותרנגולי הודו, וכדי לשחוט אותם הזמינו שוחט דתי על מנת לשחוט אותם בשחיטה כשרה.

סבתה כל ימי שיש הדליקה נרות, אפתה חלה ובחגים סבה קרא תורה. כל הילדים, הנכדים  ביקשו לסיים לקרוא יותר מהר כי היו רעבים, אבל סבתא בכל פעם החזירה אותו לקטעים עליהם דילג.

כאשר לנה הגיעה מקמרובו להתארח אצל סבא וסבתא ופעם ראשונה בימיה השתתפה בסדר פסח ואכלה ארוחה כשרה לכבוד החג, קרה במקרה ובטעות לקחה סכין מסכום חלבי במקום בשרי וסבתה מאוד כעסה עליה, כדי להכשיר את הסכין חזרה תקעה את הסכין באדמה והזהירה אותה לא לבלבל יותר בין הסכום חלבי לבשרי. זה היה שיעור הראשון שלה בנושא שמירת כשרות.

בפסח בבית הכנסת אפו מצות, וכדי לקחת אותן הבית היו צריכים לעטוף את המצות בסדינים, להחביא במזוודות שאף אחד לא יראה.

בביתה שמרו על מסורת ובפסח לא אכלו חמץ.

היה מקרה מעניין  שקרה לאחר חופשת פסח בת דודה של לנה שבה ללימודים, המורה שאלה אותה איך היה בחופש. הילדה חשבה שחג פסח הינו חג של כולם  וענתה למורה שהיה חופש נחמד מאוד, אכלנו מצות, עשינו סדר. כך גילתה לכל הכיתה את הסודות של חגיגת פסח.

לנה התחתנה בבית של סבא, החתונה  נערכה באופן מסורתית, הגיע רב מבית הכנסת ובבית עשו מאין חופה, הכינו כתובה שעליה לנה שמרה ואפילו הביאה לארץ. בארץ זה עזר מאוד כשבתה התחתנה והכתובה עזרה לאשר את השורשים היהודיים. בעלה של לנה גם גדל במשפחה יהודית, אביו נפטר מאוד צעיר. בעלה של לנה גדל במשפחה גדולה שעזרה לאמו לגדל אותו.

במלחמת העולם השנייה חלק ממשפחה של לנה וממשפחת בעלה נהרגו. מ-7 אחים ואחיות של אמה חלק נפטרו, חלק נסעו לארצות הברית כך שנשארו  רק  3 אחים.

ללנה יש קרובים בארצות הברית. הדוד של בעלה נסע לשם מיד אחרי המלחמה. זמן רב לא הצליחו למצוא אותו אך לאחר תקופה אחרי נפגשו באופן סודי ברוסיה. רק בישראל הזדמן להמשפחה להפגש עם המשפחה מארצות הברית באופן גלוי.

בשנת 90 כשהתחילה עלייה גדולה בארץ ישראל לנה ומשפחתה החליטו לעלות לישראל.  משפחה של לנה ומכריהם עברו תהליך קליטה מוצלח – בין העולים היו רופאים אשר נדרשו לעבור מבחנים לרשיון וכולם עובדים במקצוע. כך שאפשר להגיד שהעליה הייתה טובה.

אירועים מיוחדים

האירועים החשובים היו ימי הולדת, פגישות עם החברים… למשל אצלם בבית היה פסנתר – אחיה ניגן בפסנתר וגיטרה ולנה ניגנה בפסנתר, וכשהתאספו יחד בני דודיהם וקרוביהם ניגנו ושרו יחד. הילדות היתה מאוד יפה ועשירה. המשפחה של לנה מגובשת, רובם גרים בישראל. אלה שנשארו ברוסיה באים לבקורים כך שמהשפחה שומרת על קשר הדוק.

העשרה, ספור מיוחד: בקורס הראשון באוניברסיטה בספורט שברה את ידה הימנית ובחצי הראשון של השנה לא יכלה לסרטט ולכתוב,היה לה מאוד קשה לחזור לשגרה.

הזוית האישית

דניאל: העבודה הייתה לי מאתגרת, מכיוון שללנה יש קושי בשפה העברית. היא אינה דוברת את שפתינו והעבודה דרשה הבנה ותרגום. ראינתי את לנה בשפה הרוסית והייתי צריך לתרגם ולפרש את כל הסיפור. במהלך העבודה הקלטתי את ספור ולאחר מכאן האזנתי ותרגמתי לעבודה. ספורה של לנה היה מרתק, לנה סיפרה בפרטים על ילדותה, משפחתה וחייה בישראל. מאוד נהניתי לשמוע ולחלוק אתה את הפרטים שלי. אני מאחל ללנה בריאות, כל טוב, הרבה אושר וקרבה רבה עם המשפחה ואריכות ימים.

מלבד זאת היה מאוד כיף ומעניין, גיליתי שלנה ואני גרנו בעבר בשכנות ברוסיה בערים קרובות רק שאני עליתי עם הורי בגיל שנה לישראל.

לנה: היה טוב, הצלחנו להסתדר, סיפרנו אחד לשני המון סיפורים מעניינים, דניאל שמע את סיפורי בהמון התעניינות שאל הרבה שאלות על פרטים מעניינים. והיה נעים לעבוד ולהכיר את דניאל.