אין לי ארץ אחרת
"רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי"
משתתפים: סבתא עופרה פוקס-מנור (70) ונכדה אורי גל ("9 ו-9 חודשים").
עופרה היא אימא של גלי, אמו של אורי.
גלי: גיבורת השיר "גלי", שכתב אביה אהוד מנור.
עפרה ואורי בבית של אורי ברמת גן. מהחלון נשקפת גבעת נפוליאון
אין לי ארץ אחרת: עופרה מספרת שאת השיר כתב אהוד ב-1982 (לחן, קורין אלאל)
כמחאה על מלחמת לבנון. "הייתה בו ביקורת", אומרת, "אבל יש בשיר משפט אחד חזק שבעיניי
הוא מהות כתיבתו, 'רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי' – הוא אהב את המדינה ואת השפה". בהמשך השיר, מספרת, "הוא כתב את השורה 'לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה'". לימים, מוסיפה, "אימצו את השיר חוגים שאהוד לא השתייך אליהם ולהשקפותיהם, אבל זה כלל לא הכעיס אותו; להפך, הוא היה אוהב אדם".
השיר בכתב ידו של אהוד מנור ז'ל
הקשר הרב-דורי: את השיר בכתב ידו של אהוד תרמה עפרה לתכנית (של בית התפוצות) לאחר שהשתתפה בה בבית הספר "הלל" ברמת גן עם נכדה עידו (היום בן 15).
תולדותיה: ילידת קיבוץ בית אורן, 1942. בת ליהודה ומינה פוקס, שעלו לארץ ב-1941 כחניכי תנועת הנוער "דרור".
כשהייתה בת שבע עברה המשפחה להרצליה והוריה היו ממקימי תיאטרון "הזירה" ("התיאטרון האוונגרדי הראשון בארץ"). כבר כנערה הופיעה על בימות תיאטרון ("הייתי ה'היידי' הראשונה") והייתה גם זמרת-רקדנית באופרה הישראלית. בהמשך, שירתה בלהקת פיקוד המרכז, הייתה סולנית ב"להקת כרמון" ויצאה ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסברג בניו יורק.
את אהוד, סטודנט ישראלי באוניברסיטת ניו יורק (NYU), פגשה במועדון "סברה" בעיר. הוא כתב לה את השירים הראשונים שלו ("אני שומעת צעדים", "הבתים שנגמרו ליד הים") והשניים התחתנו ב-1965. "מפה הכול ידוע", עופרה.
עיסוקים: עופרה ביימה לאחרונה הצגת ילדים ב"התיאטרון שלנו" ("העכבר שלא רצה להיות עכבר") והיא עומדת לביים הצגה נוספת ("מי ראה את באני"). בד בבד היא ממשיכה ב "יליד הארץ", מופע שהיה משותף לה ולאהוד ולאחר מותו הפך מופע יחיד.
הכי ישראלי: "'בן יפה נולד', שיר שאהוד כתב על בן שנולד ועל בן שנפל".
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן".
צלמת: רלי אברהמי. כתב: אבנר אברהמי
מילון
תיאטרון הזירהתיאטרון שוליים שנוסד על ידי מיכאל (מיקו) אלמז ופעל בתל אביב בשנים 1949 - 1959., עם מספר שחקנים מצומצם. העלה הצגות מקוריות, נסיוניות ואוונגרדיות. ההצגות הראשונות פעלו כאשר הצופים ישבו סביב הבמה כבזירה ומכאן היה שם התיאטרון. רק לאחר זמן מה עברו להצגות חזיתיות.
ציטוטים
”ישראלי: "'בן יפה נולד', שיר שאהוד כתב על בן שנולד ועל בן שנפל".“