מאגר סיפורי מורשת

 טימישוארה

רציתי קצת להרחיב על חיי הנישואין עם סבתא. סבתא הייתה אהבת חיי, למעשה מאז שהתחתנו במשך כמעט חמישים שנה לא נפרדנו ללילה. גם כשהייתי יוצא למילואים הייתי חוזר בשעה מאוחרת בלילה כדי לראות את סבתא וחוזר לבסיס מוקדם בבוקר. הייתה בינינו הבנה מלאה, כבוד הדדי, כל אחד קיבל את החופש המלא לעסוק בענייניו באופן חופשי.

כשהיא חלתה ליבי נשבר. ניסיתי לתמוך בה ככל יכולתי והידרדרותה המהירה עיצבה את לבי עד מאוד. מהיום שהיא נפטרה חשתי שחלק ממני מת יחד איתה. הבדידות שבפרידה הייתה קשה מנשוא. מה ששמר אותי בחיים ונתן לי טעם זה הקשר עם  הילדים והנכדים בעיקר עם בתי האהובה, תמי ששמרה איתי על קשר הדוק. ששוחחה איתי בטלפון מספר פעמים ביום. שבאה לבקרני לפחות פעם בשבוע, ובתקופות שהייתי חולה או בבית חולים כל יום על אף שהיו לה ילדים קטנים. 

הקשר שהיה לי עם בתי היה מיוחד, היינו נפשות תאומות היה לנו כיף ביחד. אני מאחל לכולם חיי אהבה ואושר כמו שאני זכיתי להם.