מאגר סיפורי מורשת

סבתא לטיסיה מספרת לנכדתה לאה.

שמי לטיסיה שרה חדד. נולדתי בשנת 1963 בצרפת להוריי משפחת אטלי. היינו  שלושה ילדים במשפחה.  כל הילדים עלו לארץ, כיום כולם גרים בישראל.

אני עליתי לארץ מצרפת בשנת 1992 עם 2 ילדים, והייתי בהריון בחודש שביעי. עם בתי השלישית. בתי הבכורה הייתה אז בגיל שבע וחצי והבת השנייה הייתה בת שלוש וחצי.

הגענו מפריז והתיישבנו בהרצליה. לא הצלחתי ללכת ללמוד באולפן את השפה, מכיוון שילדתי אז את הבת השלישית, אני רכשתי את השפה העברית תוך כדי שיחה עם הילדים. הילדים למדו את השפה בבית ספר ובגן ובעלי למד באולפן. אומנם, היה קצת קשה עם השפה אבל היינו מאד מרוצים, שזכינו לעלות ולחיות בארץ ישראל. עלינו לארץ עם עוד חברים, והיו לנו גם בני משפחה שעלו לפנינו לישראל. לאחר 5 שנים נולד לי בן לאחר 3 בנות.

הילדים שלי למדו תמיד בבתי ספר חב"ד. בצרפת הייתה לנו קהילה מאוד מאוחדת של משפחות יהודיות למרות הסביבה הגויית. כמעט כל חברי הקהילה גם עלו לארץ ועד היום אנחנו שומרים על קשר מצוין, ומשתדלים להיפגש לעיתים קרובות כל חברי הקהילה. לאחר מספר שנים הבנות שלי התחתנו, והבן שלי סיים צבא ביחידת אגוז  – קומנדו ב'. כיום הוא עובד עם בעלי.

הפכתי לסבתא בפעם הראשונה לפני גיל 40 והיום ב"ה יש לי 15 נכדים, 13 נכדות ו-2 נכדים. אנחנו יוצאים הרבה פעמים לבלות עם הנכדים בטיולי גיפים קארטינג ומכייפים עם הנכדים. כיף להיות סבא וסבתא צעירים, כי אנחנו נהנים איתם ביחד. ב"ה אנחנו מבסוטים ומרוצים מאוד, שהקמנו את המשפחה בארץ, כי אין מקום יותר טוב מארץ ישראל.

הזוית האישית

סבתא לטיסיה שרה: היה לי נורא כיף לבוא להיות עם הנכדה בכל המפגשים ולהכיר את המורה שמאוד נחמדה, את החברות של הנכדה שלי… וגם לחזור לעבר ולהיזכר בחוויות של פעם, להרגיש שאני סבתא ולהתקרב יותר לנכדה.

הנכדה לאה: היה לי נורא כיף שסבתא שלי באה ולהיות אתה, להכיר את העבר שלה ולחוות אתה את החוויות שלה.