מאגר סיפורי מורשת

"מקורה של הקהילה היהודית בעדן, עיר נמל בתימן על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1838 עד 1967 הייתה עדן קולוניה בריטית. יהודי עדן היו כנראה בין החוזרים הראשונים לארץ ישראל מגלות בית שני. עוד במאה ה-15, רבי עובדיה מברטנורא, שביקר בארץ ישראל, סיפר "שבירושלים הגיעו יהודים מארץ עדן… היהודים שם לבני עור. הם לא בקיאים ביותר בתלמוד, זולת ברי״ף והרמב״ם…״. כמעט כל אוכלוסיית היהודים בעדן היגרה משם בין 1947 – 1967, רובם גרים בבריטניה ובישראל וגם במדינות אחרות."

העיר העתיקה של עדן

הורי עלו באוניה מעדן שבתימן  יחד עם אחותי הגדולה  שהייתה בת  שנה  וחצי ,אימי הייתה בהריון עם אחותי

השנייה.

אבי נפטר כשאחותי הקטנה הייתה בת 3  ואני בת 11 שנים, אימי נותרה עם עשרה ילדים קטנים , בשבתות

הייתה יושבת עם חברותיה תחת העץ בשכונה לאחר הקידוש של שבת ומפטפטות ביניהן ,בשבת אחר הצהריים

אמא הייתה מרכזת אותנו לידה ומספרת לנו סיפורים, את מה שהייתה שומעת מהחברות שלה ואחד מהם הוא

הסיפור הזה:

"איש זקן פנה לרב בית הכנסת ואמר לו שילדיו  לא מתייחסים אליו, האיש היה אלמן ובודד כי בחייו נתן לילדיו את כל רכושו והיום הינו חסר כל. הרב החכם אמר לאיש הזקן:" קח בקבוק ותמלא אותו באבנים תביא אותו אלי

לבית הכנסת לשמור אותו ואני כבר אדאג לכל". וכך היה, הרב פרסם בפני אנשי בית הכנסת שהאיש זכה בממון

והאיש נתן לרב למשמרת שיפתחו אחרי מותו של האיש

המידע הגיע לאוזני ילדיו ובני משפחתם והנה כולם פתאום באים לעזור לו, לדאוג לו לכל צרכיו עד יום מותו .

ברגע שאביהם נפטר הלכו אל הרב וביקשו ממנו את האוצר של אביהם הרב מסר לידם את הבקבוק שהאיש

השאיר הילדים ראו איזה מטמון אביהם אשאיר להם התאכזבו מאוד אבל הבינו מאוד את המסר שאביהם השאיר

להם "

אמי גדלה במסירות רבה אעפ"י שהייתה אלמנה הדבר לא הורגש בביתנו, תמיד הקפידה שנהיה מאורגנים,

מסודרים ונקיים ונלמד כראוי.

הייתה דואגת לאווירה הטובה בבית ולאחדות של בני המשפחה, תמיד היה שגור בפיה המושג "אחוות אחים".

אמי נפטרה לפני 10 שנים והותירה משפחה מאוחדת, מגובשת ומלוכדת.

התחתנתי בשנת 1966 עם אייזיק אהרון  ממוצא הודי, שהיה ספורטאי מצליח וייצג את הודו במכבייה השישית

בשנת 1961 , בשנת 1962 אייזיק ומשפחתו עלו לארץ מהודו, הכרנו בארץ התחתנו ובנינו משפחה בישראל.