מאגר סיפורי מורשת

שמי טוני פנחס (גניש). נולדתי בשנת 1953 בישראל להורי יוסף ומרג'נה גניש ז"ל שעלו לארץ מלוב (טריפולי). בשנת 1950 ישר לשער עליה שם הם גרו באוהלים כשנתיים. אחרי הקליטה הם הועברו למעברת פרדסיה, ושם גם אני נולדתי, בת זקונים להורי -תשע שנים לאחר שנולד אחי יגאל, שנולד שלוש שנים אחרי אחי הבכור יצחק. השמחה על הולדת הבת לאחר שני בנים הייתה גדולה.

 

ילדותי הייתה מאושרת ושמחה למרות כל הקשיים שהיו לנו במעברה. אבי עבד מחוץ למעברה כטבח במסעדה בעיר נתניה וזה שיפר את התנאים במעברה. בשנת 1960 עברנו לגור בעיר נתניה בשכונת בן ציון בבניין קומתי, והשמחה הייתה גדולה. מים זורמים בברזים חשמל וגז בישול – דברים שלא היו לנו עד כה במעברה, דברים שלנכדי הם מובנים מאליהם.

למדתי בבית הספר "תחכמוני" שמונה שנות לימוד ולאחר מכן למדתי תפירה ופקידות, אך הכי אהבתי לעבוד במכירות, כי אהבתי את האינטראקציה עם אנשים. שנות נעורי היו מאושרות ושמחות עם המון חברים וחברות וכמובן עם משפחתי אהובה.

 

בשנת 1975 הכרתי את בעלי חיים ז"ל ובאותה שנה התחתנתי איתו. בעלי חיים הוא יליד מצרים שעלה עם אחיו ממצרים בשנת 1956. כשנתיים אחרי שבעלי הגיע לארץ הוריו ברחו ממצרים מהעיר אלכסנדריה. הם הגיעו בעליית הנוער של בית ספר אליאנס והתיישבו ביפו ובהמשך עברו לגור בבת ים.

 

משפחתו של בעלי הייתה משפחה אמידה מאוד באלכסנדריה. היו להם חנויות טקסטיל ומכרו לכל המי ומי במצרים: פריד אל אטרש, סמיה הגמאל אום כולתום ועוד'.

 

בעלי חיים ז"ל היה איש עסקים מאוד מפורסם בארץ. היו לו מפעל לייצור מוצרי תינוקות, כגון שידות ומיטות והיה היצרן מספר אחת בארץ באותה תקופה. כמו כן הוא עסק בייעוץ להקמת מפעל בבולגריה וייצור מוצרי תינוקות. איש משכמו ומעלה, איש משפחה ואיש שלום אוהב אדם.

לי ולחיים נולדו ארבע ילדים: שלומי, גלית, אסף ומיטל. היינו מאושרים במשפחתנו הקטנה עד שפקד אותנו אסון נורא מכל: בעלי חיים ז"ל נפטר מדום לב ללא כל התרעה או סימן. וכך, בשנת 1991 התהפך עלי ועל ילדי הגורל.  בהתחלה היה לי מאוד קשה, אך לאט לאט התחלתי להתעשת ולטפל בכול: פרנסה וכלכלה, ובעיקר בילדיי שהיו מוכי הלם, אך ביד חזקה ובזרוע נטויה טיפסתי מעלה מעלה.

 

 

בשנת 1996 החלטתי ללמוד והוצאתי תעודת בגרות מלאה. לאחר מכן למדתי במכללה למנהל שיווק והוצאתי תואר ראשון בשיווק. אחרי הלימודים פתחתי חנות למוצרי תינוקות וניהלתי אותה כמה שנים וכשנפתחו רשתות השיווק סגרתי את החנות ועבדתי במכירות של חנויות בגדים שונות. כיום אני סבתא לעשר נכדים מקסימים ועסוקה כל הזמן בעזרה לילדי עם הנכדים. אני מתנדבת כשתיים עשרה שנה בבית חולים אסף הרופא במחלקה פנימית ב', שם אני מתעסקת בחלוקת מזון לחולים ובבדיקות א.ק.ג. והדבר נותן לי הרבה סיפוק בעזרה לזולת.

 

 מסלול חיים