מאגר סיפורי מורשת

שמי אלי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

לאחר מלחמת יום כיפור חזרתי לקיבוץ (דגניה ב') שבו נולדתי והמשכתי את עבודתי בחקלאות בענפי השדה. לאחר חודש בקיבוץ הופיעה בחדר האוכל קבוצת בנות שמשתייכות לגרעין נח"ל שבאו לשהות אצלנו תקופה ארוכה. הבנות היו חתיכות ויפות אך במבט מקיף בלטה שם אחת, ולא הכי היפה בניהן. כעבור שלושה שבועות נוצר קשר עין בינינו ולאט לאט התפתח קשר יותר הדוק ואיכותי. לקחתי את אהבתי החדשה שכמובן עשתה לי טוב, וטיילנו בשדות הקיבוץ ובהרים מסביב ושם פרחו: נרקיסים, כלניות, רקפות – וגם אהבתנו.

בקיבוץ גרנו ביחד בחדר קטן ולאה חברתי החדשה טיפלה בילדים קטנים והייתה מאוד אהובה. אחרי כמעט שנה באנו בברית הנישואין בקיבוץ, לא הייתה הצעת נישואין אלא קיבלנו החלטה משותפת. מסיבת החתונה הייתה מושקעת וכל חבריי וחלק מחברי הקיבוץ הופיעו בריקודים ומערכונים כשאנחנו נושאי ההופעות. בסוף הערב ישבנו באולם עם החוג הקרוב אלינו ושרנו עד הבוקר. אחרי ירח דבש משגע בתל אביב חזרנו הביתה והמשכנו בעבודתנו. אחרי חודשים ספורים הגיח לעולם בנינו הבכור, גיל: ילד יפה, חייכן, וצורח מדי פעם. כשמלאו לתינוק ששה חודשים עזבנו את הקיבוץ לעיר תל אביב. שם התחלנו את חיינו מחדש. זה היה כרוך בשינוי ההרגלים, כמו ללכת עם כסף בכיס, עם מפתח של הדירה בכיס וללכת עם תעודת זהות. פתאום לראות אמבולנסים צופרים, ניידות משטרה ומעברי חצייה. הרגשתי מוזר כאילו אני בעולם אחר, אבל הבנתי שזה מה שרציתי וידעתי שייקח לי זמן להתרגל ולאהוב הכל. וכך גם היה.

נולדו לנו עוד שני בנים שהצעיר מבניהם שמו איתי (איתיתוש). הילדים נכנסו לגנים, המשיכו בבתי הספר, ואז התחלנו כל המשפחה לטייל בכל הארץ. במים, בהרים, בנחלים ובמדבר. לימדנו את בנינו כיצד קמה המדינה, מה היה לפני קום המדינה בארץ ישראל, ביקרנו ברוב אתרי המורשת וקראנו את החומר הכתוב בכל מקום. אין ספק שבמשך הזמן  בתוך המערכת המשפחתית המשיכה לקונן האהבה וכל פעם שברה שיאים חדשים שנמשכים עד היום. במסגרת בית הספר יצאו הילדים לטיולים וכשחזרו, סיפרו שכבר היו במקום איתנו ואף סיפרו לחבריהם על המקום מעבר להסבר המדריך. במשך השנים הגיעו לגיל גיוס, חזרו מהצבא בשלום והתחילו את חייהם העצמאים.

הזוית האישית

הנכדה מיקה: היה מאוד כיף ללמוד המשפחה שלי, הסיפור היה מאוד מעניין. והיה מאוד כיף להיות עם סבא.