מאגר סיפורי מורשת

שמי מרסלו, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

הסיפור מספר על נערותי בארגנטינה, על פעילות שהשתתפתי בה בתנועת הנוער של השומר הצעיר בשנת 1954. בארגנטינה בשנת 1954 הייתי נער בן 14, יצאנו למחנה צופים עם תנועת הנוער. למחנה קראו מושבה, הוא התקיים ביער מקסים רחוק מהעיר. בילינו נהדר, גרנו באוהלים וטיילנו באזור על יד נהר מאוד גדול. בישלנו לעצמנו וכל המשחקים היו אתגרים. ככה בילינו שבוע ימים. באזור היו הרבה שקלים – זו חיה דומה לתן אבל יותר גדולה. קצת פחדנו אבל אבל הם לא התקרבו אלינו. להתרחץ בנהר זאת היתה חוויה נהדרת, זה היה מלווה במשחקים. כך עברו הימים. ביום האחרון פירקנו את המחנה וחיכינו לאחר הצהריים למיניבוסים שיאספו אותנו בחזרה. חבר שלי (פסח) ואני החלטנו להיכנס ליער לחפש פטריות. הזמן עבר, לא שמנו לב והתחלנו לחזור למחנה. כשהגענו, שמנו לב שהמקום ריק ואין אף אחד, ופשוט לא ידענו מה לעשות. חלק מהחניכים חזרו במיניבוסים וחלק במכוניות של ההורים שלהם. כנראה חשבו שהצטרפנו לאחת המכוניות ונסעו כולם. התחיל להחשיך, התיישבנו על יד עץ. פחדנו מאוד, לא ידענו מה לעשות. היה חושך, שמענו כל הזמן רעשים והיה די קר. לא יכולנו לישון, מהפחד. לא ידענו איך נעבור את הלילה.

כנראה שראו שאנחנו לא נמצאים בעיר, והתחילו לחפש אותנו. הדבר שהכי הפריע לנו הוא שלא היה לנו מושג מה הייתה השעה. חשבנו שהשעה הייתה כבר מוקדמת כי התחילה לזרוח השמש. כל הזמן דיברנו בינינו. פתאום, ראינו את אחד המיניבוסים עם שלושה מדריכים וגם אבא של פסח ואבא שלי. התחלנו לבכות משמחה, התחבקנו כולנו וחזרנו לעיר. זאת הייתה חוויה בלתי נשכחת.

הזוית האישית

סבא מרסלו: היה לי נעים וחוויה להכיר את התכנית הנפלאה הקשר הרב דורי.