מאגר סיפורי מורשת

הכל התחיל בשנת 1940 כשסבא יורם נולד. הוא היה ילד מאוד אנרגטי ונחמד. ליורם הייתה אחות אחת שקטה, הם עדיין נפגשים כמובן. הוריו של יורם קראו לו בשם זה בגלל שמאוד אהבו את השם, וגם הוא היה מאוד נפוץ בזמנו. יורם אשר נולד בישראל עוד לפני שהוקמה גר בעיר הבירה האהובה שלנו – ירושלים. הם גרו בבית קטן של שני חדרים ולא היו להם בעיות בכלל.

הוריו היו מאוד שקטים ולא כל כך בלטו בחייו. האב היה מאוד מופנם וסגור עם עצמו, האם הייתה מאוד חמה ואוהבת. וחוץ מזה הוריו נהגו לחגוג איתו את החגים וימי הולדת, לבלות בשבתות ונהגו לצאת יחד לטיולים רבים. יורם מאוד מאוד אהב את תנועת הצופים ומסיבות עם החברים. יורם נהג לבלות את רוב זמנו הפנוי בתנועות הצופים וככל שגדל כך אהב את זה יותר. יורם היה מאוד טוב בלימודים אך לא אהב אותם, הוא פשוט למד כי היה צריך – למרות שלבסוף נהפך למורה. הייתה משמעת חזקה בבית ספרו והיו לו יחסים מאוד טובים עם המורה לספורט שאהבה אותו מאוד, בגלל שהיה מאוד אתלט ומוכשר. סבא מספר שבזמנו הייתה משמעת בין הורה לילד. סבי זוכר את את הכרזת המדינה כשהיה רק בן 8 והיה לו כבר סלוגן: "זוהי עמי וזוהי משפחתי". משפחת סבי הייתה גדולה, ממוצא אשכנזי. סבא מספר שהוא ובני דורו בנו את הארץ.

כאמור, סבי יורם מאוד אהב את הצופים ותמיד הגיע לפעולות ואף פעם לא פספס פעולה בימיו. גם אחרי הפעולות אהב ללכת עם חבריו למקומות בילוי כגון מועדונים, מסיבות, גינות ועוד. יורם מאוד אהב את הזמנו הפנוי כשלא היה בפעולות בצופים. אז היה נפגש עם חברים ומשחק תופסת מחבואים גולות (והיה די טוב בזה). בשירותו הצבאי סבי היה בצנחנים ונהנה מזה, הוא מספר שזה ממש כיף. סבי לחם ברוב המלחמות של ישראל חוץ ממלחמת העצמאות, לחם בגבורה בכולן.

סבא מספר שבשנים הקודמות הם חיו כאילו זה עידן מודרני, רק בלי האינטרנט והטלפונים הסלולריים. כשגדל, התבגר והבין מה זה מערכת יחסים, הוא הכיר את סבתי בתיה. הם הכירו דרך חברים ומסיבות. כמובן שסבי החכם התחיל עם סבתי כי הייתה מאוד יפה ונחמדה. ככל שנפגשו האינטימיות גדלה ביניהם, הם ישנו ביחד והתנשקו והתחבקו המון. ככל שהיו זוג יותר זמן, הבינו שהם צריכים להתחתן ועשו כך (עשו בחוכמה). זמן לא רב לאחר שהתחתנו הולידו ילדה ששמה הוא עינת (דודתי). לאחר ארבע שנים נולדה אמי (הילה). ככל שיורם גדל הוא השכיל והפך לסבא. נכדו הראשון היה מבתו הקטנה, הילה, שהוא אני (אלון המתעד) ואחריי יש את אחי ואחותי: אופק ואלמה. נכדו הרביעי הוא מבתו הגדולה עינת ששמו: דני. אבל סבי סבל וצער: כ 3 חודשים אחרי שנולדתי בתיה אשתו חלתה במחלת הסרטן ומתה. עדיין סבי ממשיך לבד את סיפורו וממשיך לשכתב אותו לבד. והוא חי באושר ועושר עד הסוף.

הזוית האישית

הנכד אלון:  מאוד נהניתי והיה כיף לעשות את העבודה.

סבא יורם: מאוד נהניתי לראות את נכדי עובד ביחד איתי.