מאגר סיפורי מורשת

בנוסף לכך שיחקנו כדורגל עם כדור עשוי מסמרטוטים, שיחקנו במחבואים וטיפסנו על עצים.היינו מציקים לבנות, אבל אהבנו בנות. השווצנו בפני הבנות עם הכישרונות הספורטיביים שלנו, אך לבשנו לפעמים גם חליפות ועניבות. שיחקנו גם במשיכת חבל וחמור ארוך. לפעמים הלכנו מכות עם הילדים הרומנים, ועל כך נענשנו רבות. הייתי בתנועה "החלוצים הצעירים" ובכיתה ד' נתמניתי לראש שבט.

הורי ואני גרנו בדירה בת שני חדרים, ולא היו בה מים זורמים. לכן היינו צריכים להביא מים מברז בחצר. אך, בבית שלנו היו הרבה אורחים ומוסיקה. היו לנו בילויים משותפים של מבוגרים וילדים וגם מאכלים מיוחדים, כמו: קנידלך מגבינה וחצילים רומניים. מידי פעם היינו יושבים בבית קפה לאכול עוגת קרמשניט. אבא זוניו היה חסיד של כתבי שלום עליכם והיה מנחה חוגי בית על סיפורי שלום עליכם. אמא דורה אהבה והכירה מוסיקה קלאסית, ויחד עם חברותיה היינו מאזינים ליצירות קלאסיות.

הורי היו ציונים חילוניים וגם סבלו מתופעות אנטישמיות מצד תושבי העיירה. הם החלו לעשות הכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת 1956 עלינו סוף סוף ארצה. בדרך לארץ, זכור לי במיוחד מפגש עם ה"חופש" מאיסורים של מדינה קומוניסטית כמו רומניה שבה נולדתי וגדלתי: עצרנו באתונה וחיכינו להמשך המסע. כאן קניתי מסטיק וראיתי סרט "קאובוי" – דברים שרציתי אבל היו אסורים ברומניה, כי זה נחשב בורגני.

כשהגענו לארץ קיבלנו מהסוכנות היהודית צריף אסבסט בעתלית, אבל אי אפשר היה לחיות בו. קיבלנו זכות להשתמש בבית קטן בכפר חסידים, שנקרא היום רכסים, עד שנמצא מקום קבע. הורי נרתמו לכל עבודה, ואני שיחקתי הרבה בג'ולות. לא היה מקרר חשמלי ואני הבאתי כל יום רבע בלוק קרח.

במשך כשנה גרתי אצל דודים בחיפה. למדתי ודיברתי עברית תוך חצי שנה, ויכולתי כבר לשחק עם ילדים בשכונה כדורעף וכדורסל. הייתי בתנועת "צופי ים זבולון", והיו לנו גם מסיבות ובילויים בימי שישי ושבת. הייתי אוהד מכבי חיפה. הצטיינתי במקצוע מתמטיקה והמשכתי לנגן בכינור שקנינו בקושי, כי לא היה לנו כסף.

בסיום בית ספר יסודי עברנו לגור בפתח תקווה בדירה שכורה. זה היה החופש הגדול הראשון שלי וקראתי בצימאון רב את כל ספרי טרזן שמצאתי בביתו של בן דודי. ברומניה רק שמעתי על הספרים האלה, אך הם היו אסורים לקריאה. אני זוכר גם שהפלאפל של פתח תקווה היה פחות טוב מזה של חיפה. 

בתקופת התיכון שיחקתי כדור סל בנבחרת בית ספר "אחד העם" בפתח תקווה, וכדורעף בקבוצת הנוער של הפועל פתח תקווה. בלימודים הצטיינתי במתמטיקה ופיסיקה, אבל שנאתי תנ"ך והיסטוריה. במשך הזמן התחלתי לאהוב היסטוריה, אבל לא כמו שלימדו בבית הספר אלא מתוך קריאה בספרים מרתקים. מכאן נולד לי הצימאון לדעת כמה שיותר על התרבות האנושית. ידע זה שצברתי אני רוצה להעביר לכמה שיותר אנשים.

התגייסתי לצבא מיד לאחר סיום התיכון כעתודאי, ולמדתי בטכניון הנדסת בניין. זה כבר היה עולם חדש – לגור בלי ההורים שוב בחיפה, ולהתמודד עם מקצועות קשים ועם מבחנים שהיו מעל ומעבר למה שלמדנו בתיכון.

בחודשים הארוכים של עונות הקיץ עברתי קורסים צבאיים שהכינו לפיקוד וקצונה. בתקופת הלימודים ניגנתי בתזמורת הטכניון וגרתי במעונות הסטודנטים. במעונות היו לנו הרבה הזדמנויות לצחוקים והייתי טוב מאד ב"מתיחות" למיניהן.

יש לנו חיים משותפים ארוכים ופוריים, ואנחנו אוהבים את משפחותיהן של הבנות עם החתנים ושבעת הנכדים הנהדרים.

היום אני גמלאי, אוהב להדריך אנשים בהאזנה למוסיקה קלאסית, לצייר, ללמוד מדע ופילוסופיה בהרצאות שלמורים מאוניברסיטאות שונות.

תשע"ד  תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס מגן בתל אביב