מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, חנה, נקראה על שם אמא של סבא רבא שלי, בשנת 1955 סבא רבא שלי וסבתא רבתא שלי ברחו בחשיכה, מקזבלנקה שבמרוקו ועלו לאוניית מעפילים שהבריחה אותם לגיברלטר (ספרד).

ההפלגה ארכה שמונה ימים ותנאיה היו קשים ביותר, סבתי חלתה באבעבועות רוח ונאלצה לשרוד כל הדרך עד שהגיעו ארצה מפני שהיה קושי לטפל בה באנייה.

לאחר 3 ימים הסיעו אותם ועוד 36 משפחות לנגב והבטיחו להם חיים טובים ומאושרים, אך כשהגיעו לדימונה הם ראו סביבם שממה ושיממון.

הם גרו בצריפים שבהם היו 3 חדרים ל-10 נפשות, לא היה חשמל, את האוכל בישלו על אמגזית (מיכל גז לבישול) וקירור הבשר היה בעזרת קוביות קרח שהיו מחלקים בעזרת עגלון. בשכונה של סבתא שלי היא וחברותיה היו משחקות במשחקים כמו: 5 אבנים ,"פאלאט", גומי וכו' ובשעות הפנאי הייתה הולכת לשומר הצעיר.

סבתא של למדה בבית הספר "רתמים " ובתיכון "ליהמן", היחסים היו מצוינים, תלבושת אחידה לא הייתה, משמעת הייתה חזקה מאוד ועונשים לא היו. היו טיולים.

בחדר האוכל היו מגישים מאכלים כמו: לביבת גבינה, שעועית לבנה, כדורי שוקולד (שעד עצם היום הזה אין את הטעם המיוחד שנשאר בפה), גלידה שהייתה מורכבת מגבינה לבנה ומפודינג וניל.

בסופי שנה סבתי הייתה עושה חזרות להופעות, והיו מופיעים ושרים, היו סולנים, והיו לה כל מיני הופעות כמו "אדוני השוטר.." כל הכיתה קיבלה פרס על ההצגה המרהיבה בבית הספר.

סבתא שלי אוהבת שירי א"י עד היום והיא אוהבת את הזמרים יהורם גאון, אריק איינשטיין וכו' (כל השירים של ארץ ישראל).

רקדו  אז ריקודים סלוניים, ריקודי עם, הרקדות וכו', ובעסקי הבידור היה קולנוע דימונה, בתקשורת היו מכתבים ורדיו, לא היתה טלוויזיה ולא היו טלפונים.

סבא וסבתא רבא שלי עזרו בהקמת דימונה, אחיות של סבתא למדו בבאר שבע בתיכון, אחת האחיות של סבתא שלי רב סמל בכיר נהרגה בתאונת דרכים עם בעלה. סבתי למדה בתיכון בדימונה, וכול שאר האחיות למדו בתיכון, עשו צבא וכיום לכול אחת יש קריירה: אחת האחיות של סבתא שלי עובדת בקמ"ג מעל ל- 30  שנה. אחת עובדת כיום כמנהלת חשבונות, אח של סבתא שלי הוא מנהל מוסך פרטי שלו, אחת האחיות של סבתא שלי גם מנהלת פעוטון.

סבא וסבתא שלי הכירו בדימונה ונולדו להם 3 ילדים, ליטל (אמא שלי), ליאור (דוד שלי) ויוסי (גם דוד שלי).

כיום סבתי היקרה עובדת בבית אבות "שירלי", מרכז יום בו יש פעילויות ויצירה. סבא שלי הוא פנסיונר אך בעבר עבד בבנק, אמא שלי (ליטל) עובדת באוניברסיטה כרכזת סטודנטים. ליאור (אח של אמא) עובד בתור כימאי ב"רותם". יוסי (גם אח של אמא) עובד בקמ"ג. אמא שלי וליאור גרים בבאר שבע ויוסי גר בדימונה .

הזוית האישית

תהל חזן כותבת לסבתא:

סבתא שלי

מאוד נהנתי לשמוע עלייך ועל מה שקרה בעבר שלך וכמה ששרדת לא משנה מה קרה. אהבתי מאוד לשמוע שעשיתם הכל בשביל לשרוד ולא וויתרת מעולם. את דואגת לנו יותר מכול ונהנתי מכול רגע ורגע שהיה לנו ביחד. אהבתי לשמוע על כל המשחקים ששיחקתם בילדותכם ועל איך שחייתם. היה נחמד לשמוע על תקופת העלייה והציונות. תודה רבה מכול הלב 😊