מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אחת הדמויות בירושלים של מעלה

אני הנכדה מוסי גלבשטיין
סבי חיים יצחק ז"ל
חייו היו מלווים סבל וצער. אבל קיבל על עצמו את הכול באהבה, ומצא נחמתו בתורה ומצותיה הקדושים, ואכן עמל והשקיע כל חייו בתורה ומצותיה.

קוראים לי מוסי גלבשטיין ואני לומדת בבית ספר בית – רבקה בוגרות השוכן בכפר חב"ד. ברצוני לספר לכם את מה ששמעתי מסבי הרב אלעזר גלבשטיין על סבא שלו, רבי חיים יצחק טרייצקי זצ"ל, שעלה בילדותו לארץ ישראל.

עלייתו לארץ ישראל

סבי רבי חיים יצחק טרייצקי נולד בוילנא שבליטא בשנת תרס"א, להוריו מיכאל לייב ורחל טרייצקי. כאשר היה קרוב לגיל  10 עלה ביחד עם אמו לארץ הקודש, אביו ר' מיכאל לייב ז"ל, נשאר בווילנא משום שמחמת חוליו לא היה מסוגל לעלות לא"י. הייתה לו אחות יחידה, יענטע הי"ד, אשר לא זכתה להגיע לארץ ישראל למרות המאמצים הרבים שהשקיע ר' חיים יצחק בהיותו בארץ להסדיר את עלייתה, והיא נספתה בשואה.

יתמותו

שנתיים לאחר עלייתם ארצה, נפטרה אמו. חיים יצחק נשאר יתום ללא אב ואם כשהוא רק  בן 12 שנים בלבד(!), ללא משפחה ובלי בית קבוע. הוא היה נע-ונד, וכך הוא היה צריך לדאוג לבדו לכל צרכיו. עם כל זאת הוא עמל ויגע בתורה כמו שכתוב בפרקי אבות: "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא"(אבות פ"ו).

חתונתו ואורח חייו

כאשר הגיע לגיל 18 כבר היה מפורסם כעילוי נפלא וגאון עצום! הרה"צ ר' ישעיה חשין זצ"ל מנקיי הדעת בירושלים, לקחו לחתן לבתו מרת אסתר באשע ע"ה, אך גם לאחר מכן לא בא אל המנוחה ואל הנחלה. חייו היו מלווים סבל וצער. אבל קיבל על עצמו את הכול באהבה, ומצא נחמתו בתורה ומצותיה הקדושים, ואכן עמל והשקיע כל חייו בתורה ומצותיה. ולא היה לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.

גאונותו

הרביץ תורה ומדי יום ביומו נוהג היה לומר שיעורים ברבים ולא פסק פומיה מגירסא. רבני ירושלים כינוהו: "דער לעבעדיקער ש"ס" (הש"ס החי). הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל בעל מחבר הספר אבן-האזל , אמר: שכל מאמר חז"ל נעלם, אפשר לשאול את ר' חיים יצחק איפה מקומו, ואכן חיים יצחק ידע ממש בעל פה את הש"ס והרי"ף מילה במילה כלשונם!!

תפילתו

ספר התהילים היה שגור בפיו. והיה שופך את שיחו לפני הקב"ה באמירת פרקי תהילים. היה זריז ביותר לעבודת הבורא, ובמשך 40 שנה רצופות לא החסיר אף פעם את תפילת וותיקין בציבור. שום מכשול ופגע לא מנע זאת מבעדו, לא קור ולא גשם ואפילו לא שלג. דייקן ומסודר היה להפליא, היה בעל קורא שנים רבות ולקריאתו יצאה מוניטין בדייקנותו המופלאה. וכן היה עומד לפני התיבה בימים הנוראים, תפילתו שיצאה מעומק הלב הרעידה את הלבבות ועוררה רבים בהרהורי תשובה.

צניעותו

נחבא אל הכלים והצנע לכת היה, ואי אפשר היה להכיר את שיעור קומתו מבלי להתחקות היטב אחר נועם הליכותיו. עם כל גדולתו וגאונותו היה עניו ושפל ברך. מעולם לא הרים את קולו וקיבל כל אדם בסבר פנים יפות. חש חיבה ואהבה לכל יהודי והשתדל לעזור ולסייע במסירות רבה.

מסירותו לזולת

כאשר היה כבן 30 ומטופל בילדים קטנים, נפטר בירושלים הגאון ר' דוד מקובנא ז"ל מגדולי רבני ירושלים, שלא השאיר אחריו צאצאים, ומכיוון שהיה לו אח בחוץ לארץ, הייתה האלמנה צריכה לקבל חליצה ממנו כדי שתוכל להינשא. ור' חיים יצחק קיבל על עצמו שליחות מצווה זו, הוא נסע לחו"ל ועמל שם רבות, עד שמצא את האח וסידר את החליצה. מעשה זה הוא דוגמא אחת מני רבות למסירותו לסייע ליהודי.

דמויות שהיו בקשר אתו

גדולי דורו הוקירוהו והעריצוהו כאחד מגדולי תלמידי החכמים שבדור, ואמר עליו פוסק הדור הגאון הידוע רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, כי לא יתיר עגונה מבלי לשאול  את ר' חיים יצחק זצ"ל כיוון שהוא בקיא בכל התורה כולה, וכשעמד פעם בפני הכרעה הלכתית קשה, אמר הרי נמצא פה לידי הגאון ר' חיים יצחק שהוא בבחינת ספר תורה חי, ראוי לשאול למוצא פיו ובכך גם נחסוך זמן יקר בחיפוש בספרים.

פטירתו

נפטר ט"ז מרחשון תשכ"ו ( 1966) ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים. ת.נ.צ.ב.ה.

הזוית האישית

מוסי גלבשטיין: אני לומדת בבית ספר בית – רבקה בוגרות השוכן בכפר חב"ד, משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ומביאה את סיפורו של סבא רבא רבי חיים יצחק טרייצקי זצ"ל, שעלה בילדותו לארץ ישראל, כפי שסיפר לה סבא הרב אלעזר גלבשטיין על סבא שלו.

מילון

תפילת ותיקין
ותיקין היא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה, מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה (זריחה). כדי להספיק את הסדר הזה, מנייני הוותיקין מתחילים את התפילה זמן מה קודם הנץ החמה. בזמן זה קוראים את הקורבנות, מזמורי פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע וקריאת שמע, עד שבשעת הנץ החמה עומדים לתפילת העמידה. המקור למונח "תפלת ותיקין" הוא בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות, כ"ו, ע"א: "דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרים אותה (את קריאת שמע) עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום"

לא פסיק פומיה מגירסא
פיו לא פסק מלחזור על תלמודו (מארמית)

ציטוטים

”על סבי חיים יצחק ז"ל נאמר "ארץ ישראל נקנית בייסורים".“

הקשר הרב דורי