מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתימן בשנת 1935 והגעתי עם ההורים לארץ ב-1947, למחנה עתלית. אחי, יואב, היה בצה"ל והוא ביקר אותנו בעתלית. הוא שמע על כל העלייה והוא בא אלינו. דבר ראשון כשהוא נכנס הוא שאל "איפה משפחת פדאל, יש להם בת בשם ברכה" ואז ידעתי עברית אז הם אמרו "לא, הנה זאת ברכה" ואז אני הראיתי לו איפה ההורים. הוא התרגש וישבנו כולנו ביחד ובאותו יום הוא לקח אותנו לראות את ביתו ברמת גן.

אחותי התחילה ללמוד בבית ספר עתיד ואני המשכתי ללמוד בבית ספר ערב עם מורה פרטי ואז התחלתי ללמוד עברית ואנגלית, ובאו שליחים ללמד את התימנים שלא ידעו כלום. שמות השליחים: שמעון אביזמר, עובדיה טוביה, דוקטור אולגה ובניים רצבי. אבא שלי היה טבח. אחי יואב כבר התחיל לעבוד כפועל בניין והתקדם להיות קבלן ואז הוא בנה לעצמו בית וכשההורים עלו לארץ היה להם בניין. לאחר מכן הוא התחתן עם בחורה מהסביבה והיום יש להם ארבעה ילדים. כולם היו בצבא וכולם נשואים עם ילדים.

אני התחתנתי ויש לי היום שני ילדים – בן ובת – קוראים להם אסנת ודרור. אסנת עברה מבית ספר עתיד לקיבוץ אלונים. דרור עזב את בית ספר עתיד ונכנס לפנימייה, המשיך לפנימייה של חיל הים בכפר סבא, ולאחר מכן התגייס לצבא לחיל הים והשתקם בדרום אפריקה. בהמשך התחתן והיום יש לו בן ובת. הבת נשואה ויש לה ילד ודרור התחתן בדרום אפריקה עם בחורה נחמדה ויש לו בן ובת. לבת קוראים טליה. לדרור יש בן שהיום הוא סטודנט בדרום אפריקה. ההורים שלי נפטרו ולפני שהם נפטרו הם קנו לכל ילד בית. אני גרה בנגבה ואחי המנוח היה גר ברוחמה וגיסתי גרה עכשיו באותו בית ויש לו שתי בנות ושלושה בנים. לכל ילד הוא בנה בית.