מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אחי הגיבור

אחי- עובדיה צבי ז"ל
ניסיון הפיגוע במטה חיל - האוויר הבריטי
ניסיון הפיגוע במטה חיל- האוויר הבריטי

ילדותי בירושלים

נולדתי בשנת 1946, בירושלים. נולדתי שלושה חודשים לאחר שאחי נהרג, ואימי קראה לי על שמו. אני רוצה לספר למה אחי נהרג ואיך. אני זוכר שכשהייתי בן 5, הייתה מלחמת השחרור, גרנו ליד שנלר בשכונת גאולה. הבסיס הבריטי היה אז בשנלר. אני זוכר שיצאתי לחצר ונפצעתי בבטן וביד מרסיסים של רימון. הייתה אז הפסקת אש, ואחותי ואני יצאנו ושנינו נפצענו. אני זוכר שבשמיים היו מטוסים של הירדנים והם זרקו פצצות מהאוויר. אני זוכר שבסוף ניצחנו וראינו איך שיירה של שבויים ירדנים עברו דרך שנלר בשכונת גאולה, כבולים ואזוקים למעצר בישראל. קיבלנו את הארץ יחד עם המון דם של אנשינו הטובים ביותר. במותם הם ציוו לנו את החיים.

תמונה 1
מחנה שנלר בשכונת גאולה

 

אחי – עובדיה צבי ז"ל

אחי, עובדיה צבי, נולד בשנת 1930 בבגדד, בירת עיראק. כשהיה אחי בן שנה, עלו הורי לארץ – ישראל וגרו בירושלים. אחי, עובדיה, למד בתלמוד – תורה "אהרון", בשכונת בית – ישראל. בגיל צעיר מאוד, הצטרף אחי לסניף בית"ר וחלם להיות לוחם לשחרור האומה. בשנת 1943, כשהיה אז רק בן 13, הוא הצטרף לשורות הארגון הצבאי לאומי (האצ"ל), בהוסיפו מספר שנים לגילו. כשנודע גילו האמיתי למפקדיו, הם מנעו ממנו לצאת לפעולות הקרב, אך הוא הוסיף להטרידם ולבקש שישלחו אותו לפעולות, ובסוף הם הסכימו לו.

האצ"ל, הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת- 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור. ישנם היסטוריונים הרואים במאבק המזוין, שבו לקח חלק האצ"ל, גורם משמעותי ביציאת הבריטים מארץ ישראל. היסטוריונים אחרים ראו בשלילה את אי ציותם של "הפורשים", האצ"ל והלח"י, להנהגת היישוב ואף לא ראו את פעולותיהם כגורם משמעותי ביציאת הבריטים.

פעולותיו של אחי

הפעולה הראשונה, שבה השתתף אחי, הייתה ההתקפה השנייה על מרכז הבולשת הבריטית בירושלים. "הבולשת"- הייתה מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט, היא הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר. הבולשת הוקמה בשנת 1921, עם הקמת משטרת המנדט. בנוסף לתפקידים רגילים של הבולשת הבריטית – זיהוי פלילי ומודיעין, עסקה הבולשת במעקב אחר קבוצות פוליטיות עוינות לשלטונות. הם הצליחו להביא לקריסת בניין הבולשת בירושלים (בה נהרגו שבעה שוטרים בריטים ורבים נפצעו).

תמונה 2
בניין "הבולשת" לאחר הפיצוץ

לאחר פעולה זו, השתתף בעוד מספר פעולות, ובין היתר, גם בהתקפה על תחנת הרכבת בבתיר.

תמונה 3
תחנת הרכבת בבתיר

אחי היה פעיל גם במחלקת התעמולה והגיוס, ועקב הצטיינותו- נשלח לקורס סגנים, אותו סיים בהצלחה מרובה. בשנת- 1946, אחי יצא ל"מקש" (לשים מוקשים) את כל הדרכים המובילות לבניין מטה חיל- האוויר הבריטי בירושלים. הם מילכדו את כל הדרך, שבה יברחו לאחר פיצוץ המטרה. ההתקפה לא יצאה לפועל, כי מכונית הנשק, שבה נסע אחי עם חברו- חיים גז ז"ל, התפוצצה בדרכם לבניין. אחי נהרג, הוא היה אז רק בן- 17. הוא הובא למנוחות בבית- העלמין בירושלים ופרקי חייו וגבורתו פורסמו בספר היזכור לחללי הארגון הצבאי הלאומי (האצ"ל). יהי זכרו ברוך.

תמונה 4
המכונית שבה נהרג עובדיה צבי ז"ל

 

הזוית האישית

אביגיל דגני מתעדת את סיפורו של עובדיה צבי.

מילון

רוויזיוניסטים
אחד מן הזרמים בתנועה הציונית. זרם זה נוצר בשל דרישה ל"רוויזיה", בחינה מחדש, של דרכי הפעולה של ההסתדרות הציונית העולמית בשנות ה-20 של המאה ה-20. מייסד הציונות הרוויזיוניסטית, הוגה הדעות המרכזי שלה והעומד בראשה, היה המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי. תחילתה של הציונות הרוויזיוניסטית הייתה בשנת- 1923, עת פרישתו של ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית. פרישתו הגיעה לאחר שלא התקבלו הצעותיו לנקוט קו ברור ותקיף נגד המדיניות האנטי-ציונית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. תמיכת ציבורים במחאתו של ז'בוטינסקי, במיוחד בקרב צעירים במדינות מרכז ומזרח אירופה, הביאו עם הזמן להתגבשות גופים שהיוו את התנועה הרוויזיוניסטית. ב-1925 ייסד ז'בוטינסקי את התנועה הרוויזיוניסטית ("ברית הציונים הרוויזיוניסטים" - הצה"ר), כתנועה התומכת באידאולוגיה זו.

ציטוטים

”קיבלנו את הארץ בחזרה בדם, יזע והמון, המון דמעות“

הקשר הרב דורי