מאגר סיפורי מורשת

ילדות בסוריה

קוראים לי, שמשון נחום. נולדתי בשלהי מלחמת-העולם השנייה, בשנת 1945, בעיר קמישלי שבסוריה, להורי: יהודה ואסתר נחום. אני האח השישי מתוך עשרת אחים ואחיות. כל המשפחה הייתה חיה בבית בעל חדר אחד בלבד. העיר קמישלי, היא עיר בצפון- סוריה, על הגבול שבין סוריה לטורקיה, בסמוך לעיר הטורקית – נציבין. באותה התקופה שבה היינו בעיר היהודים לא היו אהודים על השלטון. אך בשנת- 1946, ב-17 לאפריל עם הכרזתה של סוריה על עצמאותה ועליית הסונים לשלטון מצבם של היהודים בעיר הורע עוד יותר.יחסם של הסונים ליהודים היה יחס מזלזל מאוד והם ראו כי יש צורך להשפילם. עם הקמת מדינת-ישראל, בשנת 1948, המצב החריף אף יותר והיהודים נרדפו בידי השלטונות. בזמן הולדתי, הקהילה היהודית בעיר מנתה כ-5,500 איש. באותה התקופה הקהילה הקמישלית נהגה כמנהג העיראקים בכל הנוגע למצוות הדת. (חגים, שבתות וכו').

נסיון בריחה

בצעירותי למדתי בבית- הספר שבעיר הולדתי, אך בעקבות הרדיפות אחר היהודים והמצב הכלכלי של משפחתי, שהורע מאוד עד שהגענו לחרפת רעב, יצאתי לעבוד, כמו ילדים רבים באותה תקופה, ונאלצתי לעזוב את לימודיי על- מנת לעזור בפרנסת משפחתי. בעקבות הרדיפות והמצב הכלכלי הקשה באותה התקופה החלטתי לברוח לארץ-ישראל, היה זה בשנת- 1963. הייתי אז בן- 18 ולתכנית הבריחה הצטרף גם אחי הגדול, חיים נחום .תקוותנו לברוח לא צלחה, נתפסו והושלכנו לכלא.

באותה תקופה מי שהיה עובר על החוק הסורי היה מקבל במקסימום כ-30 ימי מחבוש , אבל לא כן במקרה של יהודים. ברגע שיהודי נתפס הוא ישב בכלא הסורי שנה אחת לפחות, לא משנה מה סוג העבירה והאם היא התבצעה או עוד לא התבצעה. בחודש הראשון לכלאנו, נחקרנו תחת עינויים כבדים ביותר: מכות חשמל, מכות, הטבעת הראש במים וכו'…. סיפור שחרוט בזיכרוני בצורה מאוד מאוד חזקה הוא שפעם אחת התהלכתי בכלא והגיע סוהר וללא שום סיבה תפס אותי משערי ונתן לי בעיטה לפנים. מהסיפור הזה ניתן לראות את האכזריות של הסוהרים כלפי האסירים היהודיים, שנראו בעיניהם כאויב הציוני . לאחר כשנה שוחררתי מבית הסוהר כשאני מושפל וכואב. לאחר שחרורי עבדתי כ- 15 שנה אצל בן-אדם נוצרי, בשם איברהים, בעסקי הבד. בשנת- 1968 נישאתי לג'נט ויחד עמה הקמתי את משפחתי.

"מהפכת התיקונים"

בשנת 1970, הוביל חאפז אל-אסד, שר ההגנה הסורי דאז, את "מהפכת התיקונים"- מהפכה צבאית ללא קרב. מהפכת התיקונים בסוריה היתה כינוי לחילופי שלטון בתוך מפלגת הבעת' אשר שלטה בסוריה, בנובמבר 1970. במהלך המהפכה, סיעה צבאית בראשותו של חאפז אל-אסד עלתה לשלטון. בשנת 1970 הוביל אסד הפיכה כנגד הסיעה היותר שמאלית בתוך מפלגת הבעת'. אסד היה מחויב יותר ללאומיות ערבית וללוחמה בישראל מאשר לסוציאליזם. במהלך המהפכה נעצרו השליט בפועל סלאח ג'דיד, הנשיא נור א-דין אל-אתאסי, ראש הממשלה יוסוף זויין ושר החוץ איברהים מאקטוס.

בשנת 1971 נבחר אסד לראשונה כנשיא סוריה. תוצאות המהפכה הביאו ליציבות שלטונית בסוריה, כך שאסד האב המשיך לשלוט במדינה עד למותו בשנת- 2000, ולאחר- מכן עבר השלטון לבנו. בנוסף, תוצאה נוספת היא עלייתם של בני הכת העלאווית, מיעוט אשר מרכיב כ-10% מאזרחי סוריה, שבתוכה נמנית משפחת אסד, לדומיננטיות בסוריה. תחת שלטונו של אסד רבים מתפקידי המפתח בממשל ובצבא הוענקו לעלאווים. בעקבות המהפכה מצבם של היהודים בסוריה הוטב , היהודים הפסיקו להירדף על ידי השלטונות והיו להם הזדמנויות תעסוקה שוות.

בשנות התשעים הנשיא חאפז אל-אסד החזיר ליהודי סוריה את הזכות לצאת מגבולותיה של סוריה וזאת בתנאי שלא יעלו לארץ- ישראל (זכות זו נשללה מהם בזמן השלטון של הסונים בסוריה). בעקבות עלייתו של חאפז אל-אסד לשלטון, מצבי הכלכלי הפך הרבה יותר טוב. בכל פעם שאני מדבר על נשיא סוריה, חאפז אל-אסד, אני משתמש בתיאור איש צדיק ואיש טוב, וזאת על מנת להדגיש עד כמה שלטונו היה טוב בשביל היהודים .

בשנת 1982, עברנו לגור בעיר- חאלב, שנמצאת בצפון-מערב סוריה ובה התקיימה קהילה יהודית ענפה. מצבי הכלכלי היה כל- כך טוב עד שכאשר עברתי לחאלב, הצלחתי  לקנות בעיר דירה בעלת- ארבעה חדרים. בחאלב עסקתי בזהב (מכירה, תיקונים וכיוצא בזה).

העלייה לארץ

בשנת 1992, לאחר שאחד מבני כבר עלה לארץ-ישראל, החלטנו גם אנחנו להגשים את חלומנו ולעלות לארץ-ישראל. שוכנו במרכז קליטה שנמצא במבשרת- ציון. תהליך הקליטה בארץ היה קשה מאוד. אני ובני משפחתי התקשינו מאוד בשפה ומצד שני היחס של המדינה ושל הסוכנות היהודית ליהודים העולים לא היה טוב. כיום אנחנו גרים בשכונת קטמונים שבירושלים. יש לנו- 6 ילדים ו- 14 נכדים.

הזוית האישית

שמחתי מאוד על ההזדמנות לשמוע את סיפורו של סבי, לדעת יותר על שורשיי ושורשי משפחתי ולדעת איך הגיעה משפחתי לארץ- ישראל.