מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אחורה בזמן…

נטע, נחום ומאיה
נחום בילדות
מסופר על ילדותי ונעורי שהיתי שובב מאוד ועברתי הרבה חוויות לטובה ולרעה.

ילדותי
נולדתי ב- 23.12.1941 בנס ציונה, בן להורים דור חמישי בארץ. למדתי בבית הספר האיכרים בנס ציונה עד כיתה ב'. בשנת 50' עברנו לעקרון היא מזכרת בתיה היום. כיתה ג' למדנו במזכרת בתיה 7 ילדים בשכבה, לכן למדו גילאים שונים בכיתה, כיתות ג'-ד' ביחד. בחורף הכיתה הייתה קרה, בקיץ הכיתה הייתה חמה. לכן בקיץ למדנו בחוץ מתחת לעצי התות ומובן שתוך כדי למידה אכלנו תותים. היינו ילדים מאוד מאוד מאוד שובבים ולחלק מהילדים הלימודים לא היו הדבר החשוב בעינינו, ומובן שבגמר הלימודים כולם רצו הביתה לעזור במשקים המשפחתיים הן בחליבת פרות וקציר תלתן. חברי הטוב ביותר היה ועדיין אחי איתן. בילדותינו ישנו באותו חדר במיטה עילית ותחתית והתחלפנו לסירוגין שבוע שבוע. הדברים החרוטים בזיכרוני הם: 
השבת השחורה בה האנגלים צרו על כל פלסטין היא ישראל שבדרך. זכורה לי היטב התקפה על נס ציונה עם נשק חדיש. בדרכי מגן הילדים הביתה התחילה התקפה עם נשק אוטומטי שהיה חידוש בחימוש של הכנופיות הערביות, בדרכי נחטפתי על ידי המגנים על הישוב (חיילים שבדרך). ונלקחתי על ידם לתעלות הקשר על מנת להגן עלי מהירי הרצחני על הישוב שנפסק רק לאחר התערבות האנגלים.
זכור לי בשנת 50 כשהייתי בן 9, ירד שלג כבד בכל מדינת ישראל ואנחנו הילדים חגגנו טיילנו עם הכלבים ושיחקנו בשלג! אני זוכר את הארוחות המשפחתיות בימי שישי בערב שהתחילה בקידוש המשיכה עם ארוחה ונגמרה בשירי שבת. מנהג זה נמשך עד היום רק בלי השירים. המשחקים ששיחקנו הם:    
שני דגלים, מחניים, הקפות, עמודו, במערות בלילה עם נרות…

היינו בנוער העובד מגיל מאוד צעיר ומאותה התנועה יצאנו לטיולים רבים והכרנו את הארץ דרך הרגליים, יצאנו לעזור לקיבוצים בתקופות החופשים ועוד הרבה פעילויות אחרות.

משפחתי

בכל יום בדרך לבית הספר עברתי ליד ביתה של שכנתי, נערה ביישנית ויפה ובמרוצת השנים הפכנו להיות חברים. בשנת 1966 התחתנו בבית השריון בתל- אביב. בנערותי עבדתי כמפעיל ציוד מכני טרקטורים ומחפרים. משפחתי בביתי היא: 

סביי יהודה ויונה, אברהם ותמר                                                               
הורי שלמה ושושנה 
אחיי פרץ, איתן, אהוד, דפנה ויונה                                         
אנחנו כילדים היינו נוהגים כל ערב לשמוע את סיפורי אימנו, רוב הסיפורים היו סיפורים מהחיים אך היו גם סיפורי ילדים מוכרים. אמינו בחרה את הסיפור בהתאם להתנהגותנו.      

מילון

מגנים
החיילים שבדרך שהגנו על הישובים

שבת שחורה
השבת בה האנגלים צרו על כל פלסטין

ציטוטים

”חברי הטוב ביותר היה ועדיין אחי איתן“

הקשר הרב דורי