מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"אות הגיבור של ברית המועצות"

סבתא טטיאנה ומתווי קשר רב דורי
סרגיי, סמיון ולובה, 1933
הסיפור של טטיאנה שובין

סבתא טטיאנה שובין, נולדה בשנת 1936 בברית המועצות  בעיר יקטרין בורג. היא עלתה לארץ בשנת 1999. סבתא מספרת לנכד מתווי על ממשפחה וילדות

אני, טטיאנה שובין רוצה לספר על ההיסטוריה הקשה של משפחתי. אמי, לובה שצקין, הייתה ממשפחה יהודית בפולין, בשנת 1914 נאלצה לעזוב את פולין ולנסוע למוסקבה שברוסיה, בעקבות פריצתה של מלחמת העולם הראשונה.

אבא שלי,סמיון שובין, גם ממשפחה יהודית מלטביה, שגם עברה למוסקבה. כאשר אבי היה בן 9 החלה המהפכה ברוסיה (1917), שבה לאבי היה תפקיד משמעותי -הוא היה עיתונאי. החיים היו מאוד קשים וסבתי לקחה את הבנים ביחד עם אבי לחצי האי קרים שבאוקראינה. המשפחה ברחה להרבה מקומות במשך כמה שנים. בזמן הזה, האחים ניסו ללמוד את מה שמלמדים בביה"ס. כאשר חזרו למוסקבה אבי, שלא למד בביה"ס התקבל לאוניברסיטה של מוסקבה, כשהוא היה רק בן 15, לעומת זאת אמי הלכה לאותה אוניברסיטה בגיל הרגיל, גיל 18. שם הם הכירו זה את זאת. הם התחתנו אחרי שנתיים שלוש.

לסטודנטים היו חיים מהנים ומעניינים, שנפסקו פתאום בנובמבר 1927, כאשר הייתה הפגנה לצדו של לאון טרוצקי. סטלין, הדיקטטור הרוסי חשב שלא נכון לצאת להפגנה לצדו וכתוצאה מזה אסרו את הסטודנטים שהשתתפו בהפגנה. את אבי גרשו ואסרו בסיביר ,אחד מהמקומות הכי קרים בעולם כשהוא היה רק בן 19. אמי נסעה לסיביר במטרה לחפשו ובתקווה לגלות זאת ברכבת. ובאמת לרכבת הגיע מכתב שהוא נמצא בעיר אישים. הם היו בעיר זו זמן מה ואז הרשו להם לחזור.

אבי התקדם בתחום המדע. הרבה מומחים גרמנים ורוסים ידעו עליו. בשנת 1932 המדען המפורסם וחבר באקדמיית המדע, מנדלשטם קיבל החלטה לקדם את המדע בכל מיני ערים ברוסיה. עם מטרה זו, הוא אסף קבוצה של בוגרי האוניברסיטה שלהם הציונים הכי טובים ושלח אותם לעיר בהרי האורל, לעיר סברדלובסק (יקטרינבורג כיום)בה לא היו אוניברסיטאות בתחום המדע.

אבי, סמיון שובין מונה להיות ראש הקבוצה הזאת. התלמידים אהבו את המורה, אך כל זה נגדע באפריל 1937, תקופת הטרור הגדול בברית המועצות. בשנה הזאת לקחו לכלא באותה האשמה, הפגנה לצידו של לאון טרוצקי את מנהיג הקבוצה הצעיר. הוא ישב בערך שנה בכלא. אחרי שהיה בכלא נשלח למחנות כלא כדי לחטוב עצים ליד העיר מאגאדן.

מסיפורים אותם שמענו מפי אנשים שנסעו והיו איתו הבנו שהוא עזר לכל הסובבים אותו: הוא סיפר על ההיסטוריה של מדינות שונות, ואפילו קרא בעל פה את כל הפואמה "יבגני אונגין". בחטיבת העצים הוא לא היה הרבה זמן. העבודה הייתה מאוד קשה, והיה קור אימים (50- מעלות צלזיוס) והיה רעב. כל זה הביא למותו בשנת 1939.

בשנת 1988 אני ואחותי נסענו למקומות אלה להניח פרחים על קברו. לצערי, לא עשינו את זה מכיוון שלא כתבו את השמות של הקבורים ולא את מספריהם.

תמונה 1

סרגיי,סמיון ולובה, 1933 (משמאל לימין)

החלק השני של סיפורנו יהיה על משפחתנו, שנשארה בסברדלובסק. היא הייתה מורכבת מאמא ו-3 ילדים קטנים, אני, אחותי זינה, ואחי אנדריי. גורלנו בזמן שלטונו של סטלין, היה אמור להיות מאוד אכזרי ומצער. אבל הגורל הצילנו. בשנתיים של עבודה בסברדלובסק, סמיון מאוד התיידד עם הפיזיקאים מהעיר לנינגרד, ובעיקר עם סרגיי וונסובסקי.

הוא גר איתנו באותו בית והכיר טוב מאוד את משפחתנו. הוא היה מזועזע מכך שאסרו את סמיון ועינו אותו עד מותו. הוא מיד החל לעזור לנו: להוביל אותנו לגן, לעזור לאמי, לובה, וכשחלינו הוא השגיח עלינו.

 תמונה 2

סרגיי,זינה,טטיאנה (אני),אנדריי,1940 (משמאל לימין)

כעבור כמה שנים סרגיי ואמא התחתנו. אנחנו אהבנו אותו מאוד והוא אהב אותנו. הוא גידל אותנו והיה הסבא האהוב על ילדינו, אמא של מתווי, נכדי, דודו ו-2 הדודות שלו.

כל חייו סרגיי דאג ששמו של סמיון לא יישכח. שם המשפחה שלנו היה שובין, כמו לאבינו האמיתי, סמיון שובין. במשרד של אבינו החורג, ראש המכון לפיזיקה, הייתה תמיד תלויה תמונה של אבי ז"ל. בכל העבודות הקשורות למדע שהם התחילו ביחד הוא תמיד הזכיר את שמו של סמיון. כשעברו 50 שנה מאז מותו, הזמנים השתנו, והיה אפשר כבר לספר על האירועים הללו. סרגיי אסף מספר גדול של מדענים לאירוע לזכרו של סמיון. הרבה אנשים בכו.

חשוב לי לציין שסרגיי היה בן אדם עם הרבה הישגים: הוא היה חבר באקדמיית המדע, הוא הנהיג את סניף אורל לאקדמיית המדע, במלחמת העולם השנייה ההמצאות שלו הצילו את חייהם של חיילים רבים והוא קיבל את "אות הגיבור של ברית המועצות" והוא היה חבר בוועד העליון (פרלמנט ברית המועצות). הוא נשאר בלבבות ובזיכרונות של משפחה גדולה. אבל עכשיו אנחנו כאן בישראל, ואנחנו מאושרים כאן.

תמונה 3

סרגיי וונסובסקי עם אות הגיבור, 1985

 הקשר הרב דורי 

תמונה 4

 סבתא טטיאנה ומתווי קשר רב דורי

העשרה

שלטונו של סטלין: "יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי סטלין ‏18 בדצמבר 1878‏‏ – 5 במרץ 1953 היה מנהיג ומדינאי סובייטי ושליטה השני של ברית המועצות."

תשע"ה 

מורה מובילת תכנית, הילה פלדמן, מנחת תכנית קשר רב דורי, ענבל ברגב

מילון

שלטונו של סטלין
יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי סטלין ‏18 בדצמבר 1878‏‏ - 5 במרץ 1953 היה מנהיג ומדינאי סובייטי ושליטה השני של ברית המועצות.

ציטוטים

”סרגיי קיבל את "אות הגיבור של ברית המועצות", היה חבר בפרלמנט ברית המועצות“

הקשר הרב דורי