מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי ראיה (ראיסה), נולדתי בברית המועצות, אוקראינה, בעיר השלישית בגודלה – דניפרופטופסק בשנת 1961.

כשהייתי ילדה אהבתי לקרוא, לשחק עם חברים, לצייר, לתפור ולסרוג לבובות, בבית הספר הייתי התלמידה הכי טובה ולמדתי בבית ספר למוזיקה.

למרות זאת, התלמידים לא אהבו אותי כי הייתי יהודיה, הייתה אנטישמיות. היה לא נעים, למשל בחגים חגגנו בסתר כדי שלא ידעו שאנחנו יהודים.

אחריי שסיימתי את לימודיי למדתי באוניברסיטה בתחום האומנות.

ב-1979 פגשתי את אהובי לחיים, ג'ניה, וב-1980 התחתנו, שנה אחרי זה נולדה לנו הבת הבכורה (קרינה) וב-1985 נולדה ביתנו הקטנה (אניה).

כעבור 11 שנים ב-1996 עליתי עם משפחתי לארץ ישראל, ארץ הקודש, והמשפחה התגוררה בבאר שבע ועד היום אנחנו ברובנו כאן.

ג'ניה התחיל לעבוד בפחחות, ואני הייתי מטפלת ועובדת בחנויות בגדים ובדים, כגון: אלוף הספורט ועוד. גם הייתי מורה לאומנות בבית ספר, כך שעסקתי קצת בתחום שאני הכי אוהבת.

ב-2007 נולד בנם הבכור של קרינה ואלכס בעלה (רונאל הנכד שאיתו אני כאן בפרויקט) שלוש שנים לאחר מכן נולדה ביתם הצעירה (נועה) וגרים בבאר שבע.

ב-2016 נולדה שיה הבת הבכורה של אניה וארתור בעלה במשגב עם (קיבוץ בצפון) ועד עכשיו גרים כל המשפחה "בכל הארץ" בכיף ובנחת!

וככה אני נהנית להיות סבתא, לטפל בנכדים, לנסוע לבקר ולספר להם על הילדות שלי באוקראינה.

הזוית האישית

רונאל – למדתי הרבה על העבר של המשפחה שלי, קיבלתי ערכים של חשיבות המדינה היהודית לנו כיהודים.

ראיסה -חיזקתי את הקשר עם הנכד שלי, הכרתי עוד אנשים נחמדים, שמעתי סיפורים מעניינים ושיפרתי את העברית שלי!